יא אללה איזה חושך,בחייכם.
-מדליקה את האור-.
הגעתי לקורס הזה במתמטיקה. הגעתי לשם. כן. רק כדי לדעת שבכתות מפרידים בין בנים לבנות,כנראה שנהיה יותר מרוכזים.
הרגשתי כמו חתלתולה גורה כזאת יחד עם עוד כמה מסביבי,מיוחמות פחד, שהמורה מפחד שכשהוא יוצא מהכתה, יעלו החתלתולים הקטנים עלינו ויעשו לנו ילדים ובאורגיות. אנחנו בני-אדם,אפשר להתאפק! (חוץ מבצה"ל. שמעתי שעושים שם שמייח).
נכנסתי לכתת הבנות. בצד ישבו שתי פאקצות מסיפורי האגדה. כמו שלנסיכות יש צמה בלונדינית ארוכה ושמלה תפוחה, כך לפאקצות יש תמיד תלתלי מרגול ממושמעים לקרקפת,פצפוצי מסטיקים שמגיעים עד לניו-יורק ומקפיצים את כוחות הביטחון, ומשום מה, ג'ינסים של לי קופר בגזרה שנותנת לך הכרות מקרוב עם הרקטום שלהן. בקיצור,לא חוויה מהנה לנקבה מוצהרת שכמותי.
הסתכלתי מסביב, אולי אמצא גאולה, אבל שום גאולה לא היה שם. למעשה, חוץ מ"אוראל" ו"טלאל" למיניהן, עם ציפורניים שמאיימות להוציא את עיניי ממסגרתם הטבעית,לא היה הרבה.
התיישבתי והוצאתי מהתיק את ספרי הלימוד וקיוויתי שאם יש אלוהים,שיוכיח. ואם הוא רוצה להוכיח באמת, שיקח אותי עכשיו מכאן. לא אכפת לי איך.
אבל הוא לא לקח. למעשה, אחת מהן אפילו הביטה בי ממושכות ולבסוף נגשה אליי בהתרגשות ושאלה :"פרנצ'סקה"?
נשאתי אליה עיניי בהשתוממות,ובקול יבש משהו שאלתי:"כן,מי את"?
הבחורה כנראה הרגישה ששידרתי לה חמימות וחבריות, כי היא בחרה לזרוק עליי זרועותיה ולחבש אותי חיבוק דב תוך כדי:"יא אללה,כמה זמן לא ראיתי אותך!" נחלצתי מזרועותיה השמנמנות ונכנסתי ללחץ:"מי את לעזאזל!?"
"זאת אני, שיראל". (וואו, השם שלך מסתיים ב"אל"? אני כ"כ מופתעת,גאדמן). לא היה לי מושג מי זו שיראל. מה תעשה פרנצ'סקה?
א.תתבלבל.
ב.תבהל.
ג.תתקע בה מבט עצבני ותגיד לה:"אין לי מושג מי את,כוסעמק, מה את רוצה ממני לעזאזל?! קמתי באמצע שינה, עזבתי הכל, באתי לשיעור מתמטיקה, ואת החלטת לשבת לי על הקרוטיטי (עורק ראשי בצוואר,היא כבר לא תבין),מי את,למען השם?!"
ד.תביא אותה בשיחוק.
רמז: ג'.
היא הסתכלה עליי במבט נעלב ואמרה:"למדנו ביחד נהיגה...עם המורה שלנו... חיים..."
אופס. 
למי שיש יומהולדת היום: מזל טוב.
ולמי שתוהה, לא,לא נפלה עליי רוח חביבה במיוחד (מתי זה קורה בדיוק בזמן האחרון? עד סוף תקופת המבחנים אני מבטיחה לכם,גבירותיי ורבותיי,אני אהיה נחמדה כמו סואה ערפאת לג'ודי מוזס שלום במפגש פסגה בין שתי נשים שעושות את קו צרפת-מזה"ת מידי חודש לצורך שופינג אך המשותף ביניהן הוא על רקע בינלאומי. קטע.
בחרתי להגיד היום יומהולדת שמח לכל המאושרים,כי היום יש יומהולדת לאנשים פעם בארבע שנים. מצד אחד זה נחמד, מצד שני, בגיל שמונה הוא אמור להיות בן שנתיים, וכשהוא חוגג 8 ימי הולדת אנשים כבר נותנים לו במתנה סכיני גילוח של טורבו מקס ומממנים לו שיעורי נהיגה.
בטח זה התאריך יומהולדת של כל הערביות. אחרת,איך זה שכולן מתחתנות בגיל 15?
איזה הומור רדוד,הא? בוא נעבור למשהו באמת יוקרתי,נוצץ ומתוחכם (אל תסגרו את הדפדפן, זה באמת יהיה בבלוג הזה!!): האוסקר.
שמתם לב,שהשחקנים/ות שעשו רעש בכל השנה אף פעם לא לוקחים שומדבר באוסקר?
את השנה עשו: אשטון קוטצ'ר ("אפקט הפרפר"/"מופע שנות ה70"),בריטני ספירס ("אני נגד המוזיקה"(ידוע,את אנטימוזיקליות מוצהרת),"החתונה של הבזק שלי"),וכן קיירה נייטלי ("שחקי אותה בקהאם","שודדי הקראביים",+היא יוצאת עם יהודון).
בפועל מועמדים: שרליז ת'רון (ככה כותבים את השם שלה?),רנה זלווגר (וטוב שכך,אותה אני ב-א-מ-ת אוהבת) ו...ו... אין לי עוד מושג.
בכל מקרה, אני אצפה בטקס, כי אני לא הולכת מחר לביתספר. עשיתי לעצמי יום חופשה (ואיזה יום לא?) בהסכמת אמא, שהבינה שאם התחלתי לבכות בגלל לימודים, כנראה שזה באמת היה נורא ואיום. או משהו.
טוב מי מתנדב לתרגם לי את הטקס?
אפרופו טקסים,יש תמיד את הקטע הזה שהשחקנים עולים לקחת את הפרס ואתם כבר יודעים שהם יגידו "וואו,לא האמנתי שזאת תהיה אני". אז למה באת לטקס? את נהנת לבאס את עצמך? הרי את ידעת שזאת תהיה את! מה את רוצה שהקהל יגיד לך? "לא,רנה,זאת את זאת את! מגיע לך!" צומי. 
קטע הזוי.
היום אוולין היתה אצלנו, כמו שכבר הזכרתי. עכשיו,אתם מכירים את הקטעים ההזויים האלה מאמריקן פאי, שהאבא מרצה לבנו על סקס והבן לא יודע איך להגיב?-טוב,כזה היה לי היום.
על שידת האיפור שלי,בין אודמים בצבעי ברק דראמטיים ובשמים מתוחכמים שמפוזרים עליה, ישנה גם קופסת תחתוניות של "קוטקס"(כן,זה זה עם הפרסומת היפה) (כן,בנים, אני יודעת שאתם לא תצליחו להתמודד עם הטקס הקרב ובא. זה בסדר, אתם יכולים לברוח תוך כדי צעקות:"הצילוווו!!! אמאללהההה !! מחזור!!"),אז אוולין שלפה במיומנות את אחת התחתוניות ואמרה:"אני לוקחת אחת לניסיון".
"אוקיי",משכתי בכתפיי תוך כדי ריכוז ממוקד במסך המחשב.
"זה לא ריחני,נכון"? היא שאלה ברצינות.
"הממפ...לא לא,זה לא. אני לא קונה תחתוניות ריחניות. לא מבינה מה העניין בזה. למה המקום הזה צריך להריח בישום? לא יותר קל לשמור על הגיינה? כנ"ל לגבי ניירות טואלט מבושמים. לא הייתי רוצה שמישהו יבוא ויגיד לי לדוגמא 'וואו,התחת שלך מריח ממש טוב היום'". אוולין בהתה בי ממושכות,והמשיכה:
"כן,כי אני לא שמה תחתוניות ריחניות, זה עושה גירוי שם למטה".
אני: .
אוולין:"את יודעת שזה גם יכול לגרום לדלקות שם למטה?"
אני: ....
אוולין:"בקיצור,בחיים אל תשימי ריחניות. שמעתי מישהי שנכנסה מזה לחדר ניתוח".
אני: !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
