במקום לרצות לקרוא סיפור, תכתוב אותו

אוקייייי , אתם מושלמים מושלמים מושלמים !! אין מילה אחרת שתתאר אתכם באמת !! 

אתם קוראים מ ד ה י מ י ם ואני כל כך אוהבת אותכם !! 

אוקי אז הנה הפרק שיש לי תחושה שתאהבו אותו .... הוא טיפה קצר אבל תתגברוווווווו (: 

אני אוהבת אותכם , תהנו ♥

פרק 12 - טעות?

"בוקר טוב" אמרתי לג'יימי שישבה וארזה מעט בגדים.

"בוקר טוב " היא השיבה לי וחיפשה תיק קטן.

"מתי אתם יוצאים?"

"עוד שעה בערך." קמתי מהמיטה ונכנסתי למקלחת. פתחתי את ברז המים ופשטתי את בגדיי.

כשסיימתי להתקלח ג'יימי כבר הייתה מוכנה, סירקתי את שיערי וליוותי אותה לאוטובוסים שם היא הייתה אמורה לפגוש גם את טום,כריס וגו'ני.

"היי" אמרתי לכריס וג'וני "איפה טום? " ג'יימי שאלה

"הנה הוא" אמרתי לה וג'יימי הסיטה את מבטה לכיוון שהצבעתי בו, טום התקדם לעברנו וג'יימי התקדמה אליו.

"מאמי אני יתגעגע אלייך" היא אמרה לו ונשקה לשפתיו

"גם אני אלייך" הוא אמר לה והם שניהם עמדו לצידי.

חיבקתי את ג'וני וכריס ואיחלתי להם בהצלחה כמו בכל פעם. "ארין אנחנו נצטרך להזכיר לך בכל פעם שאנחנו חוזרים בסך הכל מחר בערב?"

"כן" אמרתי בעצבות וחיבקתי אותם. כריס צחק וליטף את שיערי.

לאחר שג'יימי וטום נפרדו ג'יימי ניגשה לחבק אותי והודיעה שהיא תתגעגע אליי.

לאחר שהם עלו על האוטובוסים אני וטום הסתכלנו אחד על השני ונאנחנו.

"מוזר פה כשהמקום ריק" טום אמר לי ואני הנהנתי.

"תחשוב שזה רק אנחנו, עוד שלושה ילדים וסילביה . כל השאר הלכו לביקורים שלהם, אפילו המורים.

"אז יש לי עד מחר בערב להציק לך?" טום צחק

"כן אידיוט, בוא כבר לחדר אוכל אני רעבה." אני וטום זירזנו את הליכתנו לחדר אוכל וכשנכנסו המקום היה ריק לחלוטין, רק אני וטום.

"בוא תמיד משאירים לנו אוכל במקרר" אמרתי לו והתקדמנו אל עבר המקררים. פתחנו את המקרר והוצאתי משם שני קופסאות עם אוכל, אחד לי ואחד לטום.

"תחזיק בהמה"

"את חייבת להפסיק לקרוא לי בהמה, אידיוט, דביל, מפגר וכל הכינויים שאת דופקת לי"

"זה לא אשמתי שאתה כזה, עכשיו תחזיק את זה כבר"

"שתהיי לי בריאה"

"עד 120" חייכתי אליו ולקחתי מזלגות . אני וטום התיישבנו באחד השולחנות והתחלנו לאכול.

"את אוכלת כמו צב"

"לא אני לא"

"את כן, אני כבר סיימתי לאכול ואת עדיין בביס השלישי בערך"

"כי אני לא אוכלת כמוך , כמו בהמה"

"אני אוכל כמו בן אדם רעב, ואם כבר אני עדיין רעב, אולי תלכי להביא לי עוד?"

"אדון טום היקר, רשום לי על המצח משרתת?" טום צחק וקם להביא אל עבר המקרר,

"תביא לי כוס תפוזים!" צעקתי לו והוא אמר שהוא לא מתכוון להביא לי גם אם אני ייתחנן.

קמתי ממקומי והתקדמתי אל עבר טום שהיה עסוק בלחפש אוכל במקרר.

"זוז דביל" הוצאתי מהמקרר את המיץ תפוזים ומזגתי אותו אל תוך הכוס הורודה.

"תוציאי לי אוכל לפחות"

"לא ייקרה"

"אז לפחות תמזגי לי לשתות"

"גם לא"

"ארין! אל תהיי כלבה"

"בואנה יילד נבלה, אתה זה שלא רצית להביא לי לשתות"

"אבל את אישה, את אמורה להביא לי"

"טום! מה זה השובינזם הזה?"

"את אישה, מקומך במטבח" הוא גיחך והוציא מהמקרר אוכל.

הצעקה של טום נשמעה כאשר כוס התפוזים שלי נשפכה הישר אל חולצתו הלבנה של טום והכתימה אותה.

"את לא נורמלית " הוא צעק ואני מצידי התפוצצתי מצחוק

"ארין את מתה, אני מסריח מתפוזים"

"אתה מסריח גם ככה, אני בסך הכל עשיתי לך טובה" המשכתי לצחוק והוא חייך חיוך קטן על פניו, שנהיה יותר גדול כאשר חצי מהבקבוק נשפך הישר על ראשי.

"אומייגאד אתה מת!" הודעתי לטום והמשכתי לצחוק.

כל הגוף שלי היה דביק וטום פשוט צחק.

"מי מסריח עכשיו?" הוא שאל והוריד את החולצה שלו.

"ומדוע אדוני הוריד את החולצה שלו?"

"כי היא דביקה ומסריחה מתפוזים,את מוזמנת לעשות את אותו הדבר, אני לא יפריע לך"

"אני יוותר" אמרתי לו ונתתי לו מכה קטנה על הכתף.

"האם את, העזת להרים יד על המלך שלך?"

"חוששני שכן."

"את מודעת לעובדה שעשית עכשיו טעות ענקית?"

"אה כן? אני מוכנה לשאת בתוצאות" אמרתי לו וצחקתי, טום התקרב אליי והרים אותי על כתפו. צחוקי גבר.

"חתיכת אידיוט אתה מוכן להוריד אותי כבר"

"תבקשי סליחה"

"סליחה בהמה"

"את חייבת להוסיף כינוי אה?"

"תמיד" אמרתי לו והוא הוריד אותי לרצפה, קרוב אליו, קרוב מדי.

"את מתגרה בי"

"אתה תאלץ להתגבר" אמרתי לטום והוא הזיז שיערה מהפנים שלי בעדינות.

יכולתי לשמוע את הנשימות שלו, להרגיש אותן. עמדנו ככה, כמה דקות, מסתכלים אחד לשני בעיניים. לפתע הרגשתי חום על השפתיים שלי, הרגשתי את השפתיים של טום על השפתיים שלי, זזות בלהט ובתשוקה.

יד אחת של טום תפסה בראשי וידו השנייה חיבקה את גבי מצמידה אותי כמה שיותר אליו. שתי ידיי החזיקו בעורפו של טום.

מה לעזאעל אני עושה? ידעתי שאני עושה טעות נוראית אבל לא יכלתי לעצור את עצמי, לא רציתי לעצור את עצמי. זה היה מדהים, כאילו השפתיים שלנו נוצרו במיוחד אחד לשני.

"טום..." אמרתי בלחש ולפתע הכל נעצר. הנשיקה שלנו נצערה וחזרנו להביט אחד בשני.

"מה לעזאעל אנחנו עושים?" שאלתי אותו והוא הניח את היד שלו על ראשו.

"אני באמת לא יודע"

"אנחנו לא יכולים לעשות את זה" אמרתי לו והתרחקתי ממנו כמה שאני יכולה

"אסור לנו לעשות את ארין, אני עם ג'יימי.."

"היא החברה הכי טובה שלי" אמרתי לו ונשמתי כמה נשימות עמוקות

"אוקיי זה פשוט היה טעות עכשיו, זה לא היה צריך לקרות ופשוט נעביר את זה אוקיי? כאילו זה מעולם לא היה " הוא הנהנן להסכמה.

"אני חושבת שעדיף שאני יילך להתקלח" אמרתי לו והסתובבתי, הולכת מחדר האוכל הכי מהר שאני יכולה, הולכת מטום.

נכנסתי לחדר שלי טורקת אחריי את הדלת.

מה עשיתי? התנשקתי עם טום כמו מפגרת. אסור לי לעשות את זה. אסור לי.

נכנסתי להתקלח שוב להוריד מעצמי את כל הריח של התפוזים. הנחתי את האצבעות שלי על השפתיים שלי ודמיינתי את שפתיו של טום. לא, אסור לי לדמיין את זה. הוא החבר של החברה הכי טובה שלי, אסור לי.

***

כל היום אתמול עבר בשקט מוחלט, אני וטום לא נפגשנו מאז הנשיקה והתפללתי שגם לא ניפגש.

לחדר אוכל לא הלכתי, לא הייתי רעבה ולא רציתי לפגוש שם את טום שבטוח הלך לאכול ארוחת בוקר.

התלבשתי ויצאתי מהחדר שלי, לא יכלתי לראות אותו כבר. הלכתי לאותו מקום בו סיפרתי לטום על העבר שלי.

הוא היה שם, הוא ישב מתחת לעץ נשען עליו ומסתכל אל עבר כל השדה הירוק שהיה לפנינו.

"את יודעת, אנחנו לא נוכל להתעלם אחד מהשני כל החיים" הוא אמר לי , איך הוא ידע שאני שם?

"כן.." אמרתי והתקדמתי אליו, התיישבתי לצידו מנסה לחשוב מה להגיד לו.

"אפשר לנסות להתעלם" אמרתי לו

"אני לא חושב שנצליח. ארין הנשיקה שלנו זה לא היה סתם נשיקה"

"אתה אוהב את ג'יימי"

"אני לא ואת יודעת את זה"

"אז למה אתה ממשיך להיות איתה?"

"כי היא אוהבת אותי ולא נעים לי לפגוע בה"

"אם היא תדע שהתנשקנו היא תיפגע"

"בגלל זה היא לא תדע." הוא אמר וסובב את גופו אליי

"היא לא צריכה לדעת מזה" אמרתי לו למרות שידעתי שיהיה לי קשה לשקר לג'יימי.

"אני באמת לא מאמינה שהתנשקנו"

"למה את כל כך מופתעת ארין?"

"כי ככה, כי זה אני ואתה! אנחנו שנאנו אחד את השני ופתאום אנחנו מתנשקים כאילו כלום לא היה. אבל זהו זה היה בסך הכל נשיקה"

"זה לא היה בסך הכל נשיקה"

"אתה רוצה להגיד לי שהיו שם רגשות?"

"את רוצה להגיד לי שלא היו שם רגשות?"

"מה? טום בטח שלא היו שם רגשות"

"אז את משקרת אם את אומרת את זה" הוא הרים מעט את קולו, מה הולך פה?

"ארין זה ממש לא היה בסך הכל נשיקה, לפחות לא בשבילי. אני באמת לא יודע מה קרה אבל אני כל כך רוצה לנשק אותך שוב ואני ברגעים אלה עוצר את עצמי מלא להתנפל עלייך" משהו בלב שלי התחנן שלא יעצור את עצמו ושינשק אותי כבר.

"אנחנו ידידים"

"את באמת לא מרגישה אליי כלום?"

"אני לא יודעת מה אני מרגישה" אמרתי לו , באמת לא ידעתי מה אני מרגישה, מאז הנשיקה לא הייתה שנייה שלא חשבתי עליו ועל הרצון לנשק אותו שוב.

לפתע השפתיים שלו פגשו שוב בשבילי, הוא הצמיד אותי אליו והתנשקנו שוב. הפעם אפילו לזמן יותר ארוך מהנשיקה הקודמת.

"טום!"

"עכשיו את יודעת מה את מרגישה?" הוא חייך את החיוך הציני שלו שאני אוהבת.

הוא קירב אותי אליו וגרם לי לשבת עליו.

"תנשק אותי" הפעם אני ביקשתי ממנו והוא בלי להסס נישק אותי וגרם לי לחייך את החיוך הכי אמיתי שחייכתי כבר שנים.

טום גרם לי להרגיש שלמה.

אז ??? מה אתם חושבים ? 
לכל האוהבים של ג'יימי אל תרצחו אותייייייייייייייייייייי !! (;