במקום לרצות לקרוא סיפור, תכתוב אותו

אהובים שלי ! סליחה סליחה סליחה על האיחור של הפרק
אבל באמת לא הייתה לי שנייה !  השבוע הזה היה כל כך עמוס, היו לי מתכונות וביום חמישי יש לי בגרות !! היסטוריהההההההההההההה למה??
כל דקה שהייתה לי פנויה הקדשתי לפרק הזה, אני לא מרוצה ממנו בכלל !! אבל אני מקווה שתאהבו אותו!!
אוהבת המון המון ♥

פרק 15-שבירה

"טום" קראתי בשמו והתקדמתי אליו, הוא הסתכל עליי במבט מלא אכזבה ועצב.

"זה באמת לא מה שאתה חושב"

"היית יכולה למצוא משפט פחות נדוש" הפעם הוא היה הקר מבין שנינו.

"אני נשבעת לך שזה הוא שנישק אותי"

"הוא גם גרם לך לא לעצור אותו נכון? "

"טום..." התקרבתי אליו אבל הוא הרחיק אותי ממנו

"תחסכי את זה ממני ארין.. אני לא מאמין שאני פאקינג הלכתי עכשיו להיפרד מג'יימי בשבילך! אני באמת לא מאמין שאני בגדתי בג'יימי בשבילך כדי שבהזדמנות הראשונה שתהיה לך את תלכי ותבגדי בי "

"אני לא בגדתי בך!!"

"אה לא? אז מה זה היה עכשיו? סתם נשיקה לכיף? כי לי זה ממש לא היה נראה ככה"

"דיוויד נישק אותי ! לא אני אותו "

"ארין די ! זה היה פשוט טעות"

"מה היה טעות?"

"הכל ! את ! "

"אתה אומר שכל מה שהיה ביננו זה היה טעות?"

"כן! זה בדיוק מה שאני אומר, הנשיקה הזאת הייתה טעות, אנחנו בכלל לא היינו צריכים להמשיך את זה, ואני כמו מפגר בגדתי בג'יימי בשבילך , את בכלל לא שווה את זה, את לא שווה את הבגידה הזאת.!"

המילים של טום ננעצו בליבי כמו סכינים , 'את טעות' . התחננתי בלב שלי שיפסיק אבל הוא לא הפסיק, הוא פשוט גרם לי לעמוד שם ולהקשיב למילים שיוצאות לו מהפה.

"ואת יודעת מה? את צודקת, את באמת לא בגדת בי. איך את יכולה לבגוד בי אם בעצם לא היה ביננו כלום? מה עשינו? התנשקנו? זהו?"

"כן היה ביננו משהו " אלו היו המילים היחידות שהצלחתי להוציא מפי.

"לא. לא היה ביננו כלום ארין פשוט כלום. מה שהיה , היה. זה היה טעות לא מעבר"

"תפסיק להגיד כבר שזה היה טעות !"

"אני בסך הכל אומר את האמת !"

"לך תזדיין טוב? "

"את יכולה למות מצידי." הדמעות ירדו מעצמן כבר, לא יכלתי לשנוא אותו למרות כל המילים האלה, למרות הכל אני אהבתי אותו, עדיין.

הרגשתי את הלב שלי פועם בחוזקה ואת הבטן שלי מתכווצת מכאבים.

"אתה יודע מה טום? תמות טוב? כי אני אמרתי לך שאני לא נישקתי אותו ואני לא רציתי לנשק אותו בכלל! זה הוא שפאקינג נישק אותי ואתה לא מאמין לי"

"את משקרת! כאילו לא נהנת מכל רגע קטן שהוא נישק אותך! את בעצמך אמרת לי שהוא היה האהבה הכי גדולה שלך"

"היה. בעבר. " לחשתי לו מנגבת את הדמעות שלי והולכת לחדר שלי משאירה את טום עומד שם.

העדפתי ללכת מאשר להמשיך לשמוע את כל האשמות שלו בי. ניגבתי את הדמעות ונשמתי כמה נשימות עמוקות. פתחתי את דלת החדר ושמעתי קולות של בכי, הסתכלתי על המיטה של ג'יימי שישבה עליה שוכבת ומחבקת את הכרית שלה.

לכמה רגעים כבר שכחתי שטום נפרד ממנה.

"ג'יימי?" התקרבתי אליה וחיבקתי אותה

"הוא נפרד ממני ארין" היא אמרה בקושי והמשיכה לבכות, אני פשוט חיבקתי אותו והרגשתי כל כך רע עם עצמי.

רציתי לקבור את עצמי ולהיעלם, מה אני עושה פה ?

אני רק פוגעת באנשים שחשובים לי, בג'יימי, בטום, בג'וני.

חשבתי על להגיד לג'יימי שאני יודעת שהוא נפרד ממנה אבל לא רציתי להגיד לה את זה עכשיו. אני יגיד לג'יימי למה הוא נפרד ממנה אבל לא עכשיו, היא תישבר יותר.

חיבקתי את ג'יימי חזק מקווה שהבכי שלה ייגמר. כשג'יימי קמה ונכנסה להתקלח הגיע תורי להתפרק ואני זו שבכיתי הפעם.

***

אני וג'יימי התישבנו מסביב לשולחן האוכל, טום, ג'וני וכריס כבר ישבו שם.

הסתכלתי על טום שהוריד את מבטו ואפילו לא יישר אליי את מבטו.

השתיקה שהייתה מסביב לשולחן הייתה מעיקה, המתח שהיה בשולחן היה גדול מדי .

כריס לא הבין מה הולך פה, הוא פשוט אכל את האוכל שלו בשקט. אף אחד לא דיבר וכל אחד היה נראה שקוע במחשבות שלו.

היה נמאס לי מהשקט הזה, מלראות את טום.

קמתי מהשולחן ויצאתי מהקפטיריה בכעס משאירה אותם בשקט הזה.

התיישבתי על הדשא, במקום הקבוע שלי ושל ג'וני.

חשבתי על טום. על כמה שהייתי רוצה שהוא יהיה פה עכשיו ויחבק אותי.

הרגשתי חום על גופי וראיתי שתי ידיים שמחבקות אותי חזק.

"היי" ג'וני אמר לי והתיישב לצידי.

"ג'וני אני כל כך מצטערת "

"אני יודע ארין.. אני גם מצטער"

"אין לך על מה !"

"לא הייתי צריך להגיד לך את מה שאמרתי ואני מצטער."

"באמת שאני אוהבת אותך !" חיבקתי את ג'וני חזק.

"עכשיו.. את מוכנה לספר לי מה קורה עם טום?" ג'יימי הסתכל עליי ואני לקחתי נשימה עמוקה, יישרתי את גופי וסיפרתי לו הכל על טום.

"אז באותו יום שאתם הלכתם אני וטום היינו בקפטיריה, ומפה לשם יצא שהתנשקנו. לא תיכננו את זה לא כלום אבל התנשקנו. ואז אמרתי לו שזה היה טעות והלכתי לחדר שלי , אבל ביום למחרת כשראיתי אותו שוב, התנשקנו שוב. זה כאילו התשוקה גברה על הרצונות של שנינו . אני באמת לא ידעתי מה אני מרגישה אליו אני רק ידעתי שכיף לי איתו.

ומאז במשך כמה שבועות כבר אני וטום ככה, נפגשים לבד, כמו כל זוג רק שלו יש חברה. טוב עכשיו כבר לא."

"ואת אוהבת אותו ? "

"כן.. אני אוהבת אותו ג'וני, אני אוהבת את טום אהבה ענקית. אפילו את כל מה שהרגשתי לדיוויד, נעלם. פשוט נעלם בגלל הרגשות שלי לטום. "

"אוי ארין.. אבל תשמחי עכשיו אתם יכולים להיות ביחד, טום וג'יימי נפרדו"

"אז זהו .. שכשטום בא לספר לי שהוא נפרד מג'יימי, אז בדיוק דיוויד בא כמה דקות לפני"

"נו .. "

"דיוויד נישק אותי וטום ראה את זה, אבל אני נשבעת לך שאני הזזתי אותו אבל כנראה שטום התעניין רק בנשיקה ולא במה שבאמת קרה" אמרתי לג'וני שחיבק אותי .

"אז את באמת אוהבת אותו ?"

"כן... אבל אני לא חושבת שזה הדדי יותר"

"אני חושב שכן, ארין אני נשבע לך שכשאני ראיתי אותכם היה לטום מבט לא מוסבר בעיניים, אולי בגלל זה התעצבנתי כל כך כי הבנתי שהוא אוהב אותך והמון"

"אבל עכשיו לא, עכשיו אני די בטוחה שהוא שונא אותי "

"הוא לא שונא אותך, אני ראיתי איך הוא הסתכל עלייך כשאכלנו"

"באמת ג'וני?" שאלתי אותו והוא חיזק את חיבוקו. "באמת ארין."

***

התעוררתי מהחלום בבהלה, זיעה קרה הייתה על המצח שלי. ניגבתי אותה והתיישבתי על המיטה.

ג'יימי הייתה ישנה, מחבקת את השמיכה שלה.

חלמתי על אבא שלי, שהוא פה, מחבק אותי ואומר לי שהכל יהיה בסדר.

אבא שלי.. אני הייתי ילדה של אבא, תמיד כל דבר הייתי מספרת לאבא, הכל.

נשמתי כמה נשימות עמוקות וניסיתי להירדם שוב אך ללא הצלחה. הסתובבתי במיטה מעיפה את הכרית לרצפה ובחזרה למיטה. שום דבר לא עוזר לי להירדם.

נעלתי את נעלי הבית שלי ויצאתי מהחדר בזהירות לא להעיר את ג'יימי.

התקדמתי אל עבר החצר והתיישבתי על אחד הספסלים. חושבת על כל היום הזה, ובמיוחד על טום.

הוא לא מדבר איתי, למרות שניסיתי שוב. הוא פשוט מתעלם ממני.

המילים שלו, בחיים לא נפגעתי ככה מבן אדם כמו באותו רגע שטום אמר לי 'את היית טעות' . השלוש מילים הכי קטנות בעולם היו בשבילי מילים עם משמעות ענקית ופוגעת.

כל אחת מהן נכנסה לי ללב ולא רצו לצאת משם, לא משנה מה. פשוט נשארו שם ממשיכות להכאיב לי בכל רגע.

טום שבר אותי, הוא פשוט שבר אותי באותו רגע, באותן דקות שהוא אמר לי את מה שהוא אמר.

אני לא חושבת שהוא יודע בכלל כמה הוא פגע בי, הוא פשוט אמר את המילים האלה עם כוונה, שאני טעות.

אולי אני באמת טעות? אולי באמת אני לא שווה את האהבה שלו אליי?

הרגשתי שהלב שלי מתפרק בכל פעם שחשבתי על מה שטום אמר לי. מה קורה לי? אני אמורה להיות חזקה וששום דבר לא פוגע בי.

נהייתי שבירה, טום , הוא הפך אותי לשבירה.

 






 אומיגאדדדדד אל תהרגוו אותי !! 
אוהבתתתתתתתתתתתתתת