במקום לרצות לקרוא סיפור, תכתוב אותו

אתם קולטים שזה בין הפרקים האחרונים של הסיפור????
אז תהנו אהובים שליייי, זה אחד הפרקים האחרונים , אוהבת אתכם הכי בעולם ♥♥ 

פרק 16 - לא שלם

היום למחרת עבר פשוט נוראי.

טום לא היה מוכן לדבר איתי, אפילו לא להסתכל עליי.

ישבתי בכיתה מחכה שהזמן יעבור אבל הוא לא זז, טום ישב בשורה האמצעית ליד החלון. גבו היה מופנה לקיר והוא היה עסוק בלפרטט עם הילדה שישבה לידו. מה הוא דביל?

הלב שלי דפק ברמות עצומות ולא יכלתי להזיז מהם את המבט. הוא פאקינג מתחיל איתה מול הפנים שלי? מול הפנים של כולם?

לטום לא היה נראה שהזיז לו בכלל שאנחנו בשיעור והוא פשוט ישב לו עסוק בלשלוח לה כמה קריצות וחיוכים.

הסתכלתי עליה, היא בכלל לא הייתה יפה, השיער שלה היה אדום והוא הגיע לה עד סוף הגב, העיניים ירוקות שהדבר היחיד שהן הסתכלו עליו היו על השפתיים של טום . פאק היא הייתה יפה.

היא חייכה לטום שהחזיר לה חיוך ומיד אחר כך ליטף את פניה.

באותו הרגע הזזתי את הכיסא לאחור ויצאתי מהכיתה בעצבים.

"ארין לאן את חושבת שאת הולכת?" ויקטור, המורה שלי לביולגיה קרא לי.

"לאן שבא לי" עניתי לו וטרקתי את הדלת.

אידיוט מה נראה לו שהוא עוד דקה מנשק אותה שם?

העצבים שלי גברו והתיישבתי על אחד הספסלים שהיו בחוץ.

'את טעות' ' את בכלל לא שווה כלום' המשפטים של טום הדהדו באוזן שלי והכאיבו לי בכל פעם יותר.

נמאס לי ממנו ונמאס לי לחשוב עליו. אני כל כך שונאת אותו, אני כל כך שונאת את העובדה שאני אוהבת אותו. אני מתגעגעת למבט שלו, לחיבוק שלי, לליטוף שלו.

להכל. אני מתגעגעת אליו, לטום. לטום שלי.

***

"ארין ! את מקשיבה לי בכלל ?" סילביה הסתכלה עליי

"כן" העברתי אליה את מבטי, אוח הפגישות השבועיות האלה איתה ישגעו אותי בסוף.

"אז, מה שהתחלתי להגיד זה שאני רואה את השינוי שחל בך ארין, את לא מבריזה יותר ואת מגיעה לכל שיעור. אין לי בכלל מילים לתאר כמה אני גאה בך"

"אני שמחה שאת גאה בי, אפשר ללכת?"

"רק חבל שהגישה שלך לא השתנתה"

"סילביה, אני רוצה ללכת!"

"ארין די! זה פגישה שבועית ויש לנו בסך הכל עוד כמה דקות עד ששעה תעבור, תישבי ותקשיבי לי. ואולי אפילו פעם אחת גם תשתפי אותי במשהו"

"אין לי במה"

"אויש באמת ארין, אני רואה מה הולך אצלכם , מעבר ללימודים"

"אני גאה בך, הלכתי" קמתי ממקומי ויצאתי מהחדר של סילביה טורקת את הדלת אחריי. נמאס לי מהחפירות הנמשכות שלה, כל שבוע זה ככה, יש לי מספיק צרות על הראש וממש לא בא לי להמשיך לשמוע אותה.

התקדמתי אל עבר הקפטיריה, ארוחת צהריים ואני רעבה. התקדמתי אל עבר השולחן שלנו שמשום מה רק ג'וני ישב שב. בדרך כלל ביום השיחה שלי עם סילביה כולם כבר יושבים ומחכים לי.

"איפה כולם?" התיישבתי ליד ממול ג'וני עם צלחת האוכל שלי

"היי ג'וני, מה שלומך ? כן גם אני בסדר תודה שאתה מתעניין" חיוך עלה על פניי ומיד אחריו צחוק מתגלגל .

"כן ג'וני, מה שלומך?"

"אני מצויין ואת?"

"כרגיל" עניתי לו ביובש

"ועכשיו, איפה כולם? "

"בכולם את מתכוונת איפה טום?"

"לא.. אני מתכוונת איפה כולם"

"כריס וג'יימי עושים עבודה שהמורה שלהם נתנה להם בביולגיה, אלוהים יודע מה. וטום, אין לי שמץ תאמת איפה הוא"

"אה אוקיי" הנמכתי את קולי והתחלתי לאכול

"ארין באמת, אתם כבר חודש לא מדברים, לא הגיע הזמן שתלכי אליו?"

"הוא לא מוכן לסלוח לי, וחוץ מזה זאת לא אני שאמרתי את כל הדברים הפוגעים האלה, זה הוא"

ג'וני היה איתי כל החודש הזה שאני וטום לא דיברנו מאז אותו היום. הוא חסר לי, לראות אותו כל יום מפלרטט עם מישהי אחרת זה לא קל. זה כואב בלב.

הוא שובר לי אותו לאט לאט, ולו זה כאילו לא אכפת, הוא בשלו. עסוק בלצחוק בשולחן עם כריס על הבנות הכוסיות שהם רואים כל יום בידיעה שזה פוגע בי. למרות כל זה לא שנאתי אותו, לא יכלתי לשנוא אותו, האהבה שלי אליו הייתה חזקה מדי.

"אתם שני מטומטמים, באמת. " ג'וני לקח ביס מהצלחת וחייך כשראה את טום מתקדם לכיוון שלנו.

"הנסיך על הסוס הלבן הגיע"

"אני אמורה לתת לו שקל?" ניסיתי להראות שזה לא אכפת לי שהוא פה, אבל להפך , הלב שלי דפק לראות אותו. את השיער השחור, את העיניים הכחולות והשפתיים העבות האלה שאני אוהבת. הוא התיישב בשולחן ליד ג'וני וכך יצא שהוא היה ממולי. יופי.

"איפה היית?" ג'וני שאל אותו ובעט לי ברגל. בעטתי בו חזק יותר ושתיתי מהמיץ שהיה על השולחן.

"נרדמתי" טום ענה בקצרה ולקח כמה ביסים מהאוכל שאני כבר ממזמן הזזתי ממני.

באתי לקום מהשולחן וללכת, אבל התיישבתי כשג'וני הרים עליי את קולו והורא לי לשבת.

"מה יש לך?" שאלתי את ג'וני והוא זה שקם.

"לי נמאס מאי דיבור של שניכם, לא מעניין אותי איך, תפתרו את זה כבר. אתה, תקשיב למה שיש לה להגיד ותפסיק לשחק אותה כזה אידיוט. "

"ג'וני די.. "

"אל תגידי לי די ארין, לא אמרתי שעכשיו תחזרו להיות ביחד, אמרתי שתפתרו את זה. אם אתם צריכים להיות ביחד אז אתם תהיו ביחד ואם לא אז לא, זה כבר החלטה שלכם" ג'וני יצא מהקפטיריה משאיר אותי ואת טום בשולחן מסתכלים אחד על השני.

"טוב אנחנו באמת לא צריכים לעשות את זה .. " אמרתי לטום וקמתי מהשולחן

"אנחנו כן, הוא צודק" טום אמר לי "שבי ארין" התיישבתי שוב בשולחן והסתכלתי על טום, לשמוע את הקול שלו מדבר אליי אחרי חודש היה כל כך כיף.

כמה דקות עברו במבוכה והחלטתי להפר אותה ולשבור את האגו שלי.

"אתה כבר יודע, אני חזרתי על זה שבעים פעמים במהלך החודש הזה, אני לא נישקתי אותו, אני לא נישקתי את דיוויד."

"אז איך הגעתם למצב שאתם מתנשקים ארין? פתאום החלטתם?"

"פתאום הוא החליט!" נשמתי עמוק "אני זאת שאמרתי לו שיעוף לי מהחיים והוא נישק אותי, אני הזזתי אותו ! אתה הסתכלת רק על מה שאתה רוצה להסתכל. "

"אני יודע טוב? אני יודע, אני יודע שהזזת אותו אני לא עד כדי טיפש ארין !"

"מה ? אז אם אתה יודע למה כל החודש הזה נתת לי לפרפר סביבה כמו מפגרת? תגיד לי אתה אידיוט?"

"אני פחדתי ארין, אני פחדתי מהרגש הזה אלייך, מהאהבה הזאת שאני מרגיש אלייך, את לא היית טעות ואת בחיים לא תהיי טעות"

"זה מה שאמרת! שאני טעות!"

"זה היה מעצבים אני לא התכוונת לאף מילה שאמרתי לך, אני אוהב אותך. ארין את חייבת להבין אותי, אני בחיים לא התאהבתי, אני טום, אני בסך הכל בן אדם שיודע להתנשק עם בחורה ולהעיף אותה ולא להתאהב. אבל את , את כן הצלחת לגרום לי להתאהב בך , עם כל העצבים שלך והאופי שלך וכל הטוב שבך ! "

"אני לא יודעת אם אני מסוגלת לסלוח לך טום.. אתה בכלל לא יודע כמה המילים שאמרת לי באותו יום פגעו בי, כמה אני בכיתי בגללך כל החודש הזה. אתה שברת אותי באותו יום, ואתה המשכת בשלך עם כל הזונות האלה שהיו סביבך"

"ארין, אני אוהב אותך . " בבקשה שלא יגיד לי את זה, הלב שלי דפק מאושר, לשמוע את טום אומר שוב את המילים האלה זה הדבר שגורם ללב שלי לחייך. זה הדבר שהכי ציפיתי לשמוע בחודש הזה , לשמוע את טום אומר לי שהוא אוהב אותי.

"אני אוהב אותך ואני בלעדייך לא שלם. אני לא אני, אני לא יכול להיות אני כשאני בלעדייך. תאמיני לי שאם יכלתי הייתי לוקח את המילים שלי בחזרה ומחזיר את הגלגל לאחור אבל אני לא יכול. אבל אני לא שלם בלעדייך ארין, תביני את זה! אני ניסיתי לשכוח אותך, ניסיתי להדחיק את העובדה שאני לא יכול לחיות בלעדייך, אבל לא הצלחתי. לא משנה מה עשיתי את היית שם, אם זה במציאות ואם זה בחלום, אני באמת לא שלם בלעדייך ארין. אני אוהב אותך"

לא אמרתי לטום אף מילה, קמתי ממקומי והתקדמתי אל עבר טום, התיישבת לידו והכנסתי את ידו בתוך ידו.חיבקתי את טום ושמתי את הראש שלי על החזה שלו. דמעה של אושר ירדה מהעיניים שלי. טום ריגש אותי כל כך, אני אוהבת אותו.

"כל כך התגעגעתי אלייך" אמרתי לו והוא נישק את ראשי.

"גם אני אלייך, את בכלל לא מבינה כמה"

"אני חושבת שהגיע הזמן שנספר לג'יימי, אתה לא חושב?"

"אני גם חושב, ג'יימי צריכה לדעת שאני מטורף עלייך" הוא אמר ואני צחקתי ונישקתי את טום כמו שבחיים לא נישקתי אותו, ובכלל לא היה אכפת לי שכולם מסתכלים.