במקום לרצות לקרוא סיפור, תכתוב אותו

אומייגאד אני כל כך לא מאמינה שהגענו לפה וזה הפרק האחרון של הסיפור!! 

טוב אז את החפירות נשאיר לאחרי הפרק, ועכשיו קבלווו אותו , טוטוטוטו פרק 18 !! (: 

פרק 18 ואחרון - רק בת 17.

הבוקר הגיע ואיתו הצפייה הגדולה שלי לראות את הבית שלי היום. זה היה יום שבת ככה שהייתי בטוחה שסילביה לא תשים לב שאני וטום נעלמנו.

קמתי מהמיטה מסתכלת שוב על המיטה הריקה של ג'יימי שעזבה.

התארגנתי ובמהירות הלכתי אל החדר של טום שכמובן עדיין ישן.

"היי אידיוט קום כבר!"

"בוקר טוב גם לך" הוא אמר חצי ישן

"בוקר טוב, עכשיו קום צריכים ללכת" טום עצם את עיניו שוב ופקח אותם לאחר כמה שניות והצקות שלי.

"מה פשעתי ?" הוא שאל והעיף מעצמו את השמיכה.

"איכס נו!" מיהרתי להזיז את ראשי לצד למראה הערום של טום.

"אפשר להבין למה אתה ישן ערום?"

"זה מרגש משחרר" הוא אמר לי ואני רק ריחמתי על השותף שלו לחדר. הוא נכנס להתקלח בעוד אני זורקת לו תחתונים.

אחרי כמה דקות מהירות טום יצא מהמקלחת לבוש רק במגבת ובתחתוני הבוקסר שלו.

הסתכלתי על הגוף שלו בהנאה כשהוא התלבש.

"אני סקסי אה?"

"אתה חי בסרט " צחקתי ונישקתי אותו , הוא תפס את מותניי והצמיד אותי אליו מנשק אותי.

"יאללה בוא כבר " אמרתי בהתרגשות וגרמתי לטום לעצור ולצאת איתי מהחדר.

התקדמנו אל עבר הגדרות והתחלנו לטפס מעליהם, קודם הוא ואז אני כשהוא עוזר לי לרדת.

"לפחות הפעם לא נפלת" הוא צחק ואני נתתי לו מכה קטנה "אידיוט זה כאב לי"

"כן בטח, החזקתי אותך את נהנת מכל רגע"

"סבלתי !"

"מה שתגידי ארין, את לא יכולה להתכחש לעובדה שאני אחד הבחורים הכי סקסים שהכרתם"

"אני חושבת שאני יכולה" צחקתי וטום מיד אחרי.

"רגע, מאיפה לעזעאל אנחנו משיגים כסף? את יודעת אנחנו אמורים איכשהו להגיע לבית שלך שרק אלוהים יודע איפה הוא."

"קודם כל, אני יודעת איפה הוא, ודבר שני תוך שתי שניות אני משיגה לך כסף לנסיעות."

"שוב לגנוב?"

"זה למטרה טובה!" הרמתי טיפה את קולי והתקדמתי אל עבר האנשים. טום עשה כמוני.

"את מדרדרת אותי" הוא אמר לי כשהוא חזר עם הכסף בידו, "כן בטח" לקחתי את הכסף שלו ושמתי אותו בכיס ליד שלי.

"בוא הנה מונית" אני וטום רצנו אל עבר המונית שעצרה לנו ואני נתתי לה את הכתובת שהתפלאתי שאני עדיין זוכרת אחרי כל השנים האלה. אבל בית אף פעם לא שוכחים.

כשהמונית עצרה הרגשתי את ליבי פועם יותר מאי פעם.

הסתכלתי על הבית הגדול שעמד שם בדיוק כמו שהיה לפני חמש שנים, לא השתנה.

"את בסדר?" טום שאל אותי כשירדנו מהמונית

"כן"

"את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה?" הנהנתי לטום והתקרבתי אל עבר הבית עם הבן אדם הכי חשוב בחיים שלי עכשיו, עם טום.

"איפה שמתי אותו?" ניסיתי להיזכר איפה המפתח של הבית. אני וטום התחלנו לחפש בגינה שלי את המפתח עד שלבסוף טום צעק. "מצאתי" רצתי אליו והסתכלתי על המפתח השחור. חייכתי אליו והתקדמתי אל דלת הכניסה.

"את יודעת זה חכם להחביא מפתח ולא לדעת איפה הוא"

"אויש תשתוק בהמה"

סובבתי את המפתח ופתחתי את דלת הכניסה של הבית. דמעה הייתה בעיניי והסתכלתי עליו. פשוט עמדתי כמה דקות והסתכלתי על הבית שלי.

כל כך הרבה זיכרונות יש בו.

התקדמתי אל עבר הסלון, הכל היה מלא אבק. הטלוזיה הייתה מכובה והשלט בדיוק באותו מקום שהיה בפעם האחרונה שראיתי פה טלויזיה.

התקדמתי אל עבר המטבח, לא היו כלים בכיור חוץ מכוס אחת עם חומר לא מובן בתוכה שהסריחה את המטבח. מיהרתי להוציא אותה מהכיור ולזרוק אותה דרך החלון.

"זה הבית שלך? "

"כן"

"לא ציינת אף פעם שהיית טחונה"

"לא היה חסר לי כסף, אבל לא טחונה"

"טחונה" הוא התעקש וגרם לי לחייך.

"נו אז איפה החדר שלך?" הוא שאל ואני לקחתי את ידו ועלינו במדרגות הישר אל הקומה השלישית.

פתחתי את דלת החדר שלי שנשארה סגורה.

הסתכלתי על המיטה הורודה עם המצעים הורודים, על הדובי הענק והורוד שהיה מונח על המיטה.

על השטיח הורוד עם המנורה הורודה .

"זה הרבה ורוד.."

"אני אהבתי ורוד"

"רואים" טום הסתובב בחדרי בזמן שאני פתחתי את דלת המרפסת שהייתה לי בחדר מסתכלת על הנוף הענק שהייתי הולכת לישון איתו כל יום בילדותי.

פתחתי את הארון שלי מסתכלת על הבגדים שעכשיו בחיים לא יעלו עליי.

וואו כמה אהבתי אותם.

"יש לנו כסף לחזור" אמרתי לטום כשפתחתי את החזיר הורוד והוצאתי ממנו כסף.

"מאיפה לעזאעל יש לך את כל הכסף הזה?"

"הייתי מקבלת דמי כיס."

יצאתי מהחדר שלי והתקדמתי אל עבר החדר של ריילי שהיה ליד שלי.

הכל היה מסודר בדיוק כמו שהוא השאיר אותו, לעומתי החדר היה מלוכלך .

הדמעות בעיניי לא יכלו יותר והתחלתי לבכות, המצעים הכחולים שהיו מבולגנים נשארו בדיוק אותו הדבר.

התיישבתי על המיטה של ריילי מסתכלת על החדר שלו, על החדר של אח שלי המת.

לא יכלתי יותר להישאר בו יותר מדי ופשוט יצאתי מהחדר.

טום נשאר בחדר מסתכל עליו ואני התקדמתי לחדר הבא, החדר של ההורים שלי.

פתחתי את הדלת. הסתכלתי על המיטה הנקייה ועל המשקפי ראייה שהונחו על השידה החומה שאמא כל כך אהבה.

"זה היה החדר שלהם?" טום שאל אותי וחיבק אותי מאחורה

"כן"

"אתן דומות" הוא אמר לי והסתכל על התמונה של אמא שלי

"תמיד היו אומרים לי שאני כפילה של אמא שלי אבל בקטן" הוא ליטף את שיערי וסובב אותי אליו.

"את הכי יפה בעולם" יצאנו מהחדר של ההורים שלי וביקשתי ממנו לחזור אל החדר שלי, החדר היחיד שלא היה בו נוכחות של אנשים מתים.

התיישבתי על המיטה שלי וטום לידי. שכבתי לצידו והוא ליטף את שיערי ומנשק אותי.

לאט לאט בלי להבין איך מצאתי את עצמי שוכבת כשטום מעליי מנשק את צווארי בתשוקה.

ידיי הורידו את החולצה של טום והוא הכניס את ידיו מתחת לחולצה שלי.

"ארין את בטוחה?" הוא שאל אותי ואני הנהנתי.

טום הוא הבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם, ואני בטוחה בזה בכל ליבי, אני בטוחה באהבה שלי אליו כל כך.

לאט לאט נשארנו ערומים שנינו על המיטה שלי כשהוא מנשק אותי ואני מתענגת על גופו של טום.

***

"ארין ! " ג'וני צעק לי ואני התקדמתי אליו ביחד עם טום.

"אה?"

"מה עושים מחר?" הוא שאל אותי ואני רציתי להרוג אותו

"לא עושים מחר כלום"

"בטח שכן"

"מה יש מחר?" טום שאל אותנו ואנחנו הסתכלנו עליו

"אה אתה לא יודע? היום הולדת של ארין" ג'וני חייך חיוך ניצחון ואני הרבצתי לו.

"דביל" הוא צחק והלך משם משאיר אותי ואת טום לבד.

"יש לך מחר יום הולדת? למה לא אמרת לי?"

"ככה כי אני לא חושבת שזה חשוב"

"זה חשוב ארין את תהיי בת 17 "

"תאמין לי, חוויתי מספיק כבת 16"

"בקיצור מה עושים מחר?"

"לא עושים מחר כלום" התעקשתי

"מה עשית כל השנים האלה שאת פה?"

"בדרך כלל ג'יימי אירגנה לי" הוא נאנח

"אז הפעם ג'וני ואני נארגן לך,אל תדאגי" הוא נישק אותי והלך. התקדמתי אל עבר החדר שלי.

השותפה החדשה שלי כבר ישבה על המיטה מסתכלת עליי במבט מוזר וחוזרת לעיסוק העיקרי שלה-לישון.

במשך כל הזמן הזה, כל החודש וחצי הזה ג'יימי לא הוציאה אליי מילה. היא התרחקה ממני כל כך.

בארוחות צהריים היא מעדיפה לשבת לבד מאשר איתנו ולפעמים כריס וג'וני יושבים איתה. לרוב ג'וני.

ובמשך היום כשאני עם טום היא עם ג'וני. אבל כשג'וני איתי היא לבד.

ג'וני מספר לי עליה דברים, היא עדיין שונאת אותנו. גם אחרי חודש וחצי.

אני די עברתי הלאה, נכון, בגדתי בחברה הכי טובה שלי, אבל זה היה עם מישהו שבאמת אהבתי.

אני כל כך אוהבת את טום.

הסתכלתי על השעה, היה כבר עשר דקות לחצות. עשר דקות עד שאני יהיה בת 17.

נכנסתי למקלחת והסתכלתי על עצמי, צחצחתי שיניים. אני ייתקלח ויילך לישון. יצאתי מהמקלחת לקחת בגדים אבל מיד צעקתי כשטום ישב על המיטה שלי.

"מה אתה עושה פה?"

"בואי"

"לאן?"

"זה היום הולדת שלך ארין, עוד כמה דקות. את לא באמת מתכוונת לבלות אותו בחדר ישנה עם המוזרה הזאת. " הוא אחז בידי ושנינו יצאנו בחוץ.

הוא שם את ידו על עיניי . "טום אם זה מסיבת הפתעה אתה מת, נשבעת לך" הוא צחק

"אל תדאגי " הוא נישק את הלחי שלי ועצר.

הוא הזיז את היד מעיניי, פקחתי את העיניים לאט לאט וראיתי את כריס וג'וני עומדים שניהם בדשא עם מלא בלונים בידיים שלהם, כריס ביד אחת שלו החזיק עוגה.

"10,9,8,7,6,5,4,3,2,1, מזל טוב !" שלושתם צעקו בבת אחת וגרמו לי לחייך.

"תודה" נישקתי את טום וחיבקתי את כריס וג'וני.

התיישבנו שלושתנו על הדשא והם הסתכלו עליי. "טוב אז אנחנו לא ממש יודעים לארגן מסיבת הפתעה אבל היי, תתחשבי בזה שאנחנו בנים והמוח שלנו קטן" כריס אמר וגרם לי לצחוק.

"המסיבת הפתעה הזאת מושלמת " חייכתי אליהם ואחזתי בידו של טום.

"שום דבר לא מושלם בלעדיי" קול מוכר ואהוב נשמע מאחוריי, הסתובבתי ולהפתעתי ראיתי את ג'יימי עומדת שם.

"מזל טוב" היא אמרה לי ואני מיהרתי לקום ולחבק אותה.

"זה אומר שאת סולחת לי?"

"רק בגלל שיש לך יום הולדת" היא חיבקה אותי בחזרה, חיבקתי אותה כל כך חזק שהיא התחננה שאני ישחרר אותה.

התיישבנו בדשא אני, טום ג'יימי ג'וני וכריס. אוכלים את העוגה. הכל היה בדיוק כמו פעם, חוץ משני דברים, יש לי את טום, ואני כבר לא בת 16.

הבנים וג'יימי הלכו לחדרים שלהם ואני וטום נשארנו לבד בדשא.

"כדאי שנלך לישון לא?" שאלתי את טום והתרוממתי.

"לא שכחת משהו? " הוא שאל אותי

"אני לא חושבת ששכחתי משהו"

"המתנה שלי" הוא אמר ואני חייכתי, "יש לי מתנה?"

"טוב אז את יודעת שעכשיו אי אפשר ממש לצאת אחרי ששמו מצלמות בגדר אז לקנות לך לא הייתה אפשרות אבל ניסיתי כל היום לחשוב על משהו מקורי, זה לא הכי טוב בעולם אבל אני באמת מקווה שתאהבי את זה." טום הוציא מהכיס שלו צמיד זהב קטן שנופל ממנו לבד זהב. "זה היה של אמא שלי" הוא אמר, "כשעזבתי היא הביאה לי את זה, שהיא תהיה איתי תמיד. העדפתי לתת את זה לך, שאת תהיי איתי תמיד, בלב שלי"

"טום זה מושלם" אמרתי לו והוא חייך "באמת?"

"באמת" הושטתי לו את ידי והוא שם לי את הצמיד ביד "זאת המתנה הכי טובה שקיבלתי"

"השנייה הכי טובה שקיבלת"

"ומה הראשונה?"

"אני" הוא אמר לי ונשכב מעליי גורם לי לצחוק.

"אתה אוהב להרוס רגעים רומנטיים אה?"

"אני בונה רגעים רומנטיים" הוא נישק אותי ואני אותו, היינו ככה כמה שעות בלי לשים לב שהזמן עובר והשמש כבר עולה. הסתכלנו ביחד על הזריחה וחייכתי לטום.

"אני אוהבת אותך"

"אני אוהב אותך יותר."


  

The End !! 

 אומייגאד !
זהו , נגמר . אז נכון שהסוף הכי קיטצ'י שיששש אבל איך אפשר לא לעשות קיטצ' עם טום וארין ? 
טוב אז כמו שאתם מכירים אותי יש לי הרבה להגיד , אז קדימה.
אני באמת לא מאמינה שהסיפור הראשון שלי בישרא נגמר, אז אחרי 18 פרקים אפשר להגיד שאני די מרוצה ממה שיצא.
באמת שאני כל כך אוהבת אותכם ומעריכה אותכם שישבתם וקראתם את הסיפור שלי למרות שאני לא הכותבת הכי טובה שיש עדיין ישבתם וקראתם והגבתם לי, כל תגובה שלכם זה נותן לי חיוך ענק שאתם בכלל לא מתארים. זה כל כך כיף לפתוח את התגובות שלכם ולראות שהגבתם על הפרק ואהבתם אותו.
אני יודעת שיש לי עוד להשתפר בכתיבה אבל אני בטוחה שאני ישתפר בסיפור החדש שלי שיעלה בקרוב.
וועכשיווו שאלה שכל הסיפור הטרידה אותי,  איך אתם מדמיינים בראש את המראה של ארין וטום? כי אני כבר יודעת איך הם נראים.
אני יישמח אם תענו לי על זה בתגובות , אוהבת הכי בעולם ונתראה בסיפור הבא שלי , שדרך אגב ייקראו לו 'חלק ממני'. כבר הזמנתי עיצוב!

אוהבת הכי שיש , יולי ♥