מושלמים שלי,
הפרק הראשוןןןןןןןן בסיפור החדש שלי 'חלק ממני' .
אני ממש מקווה שההקדמה הצליחה לסקרן את כולכם, אז הנה הפרק הראשון.
תהנו !! (:
פרק ראשון- המעבר
"אני אתגעגע אלייך" חיבקתי את שיר, "גם אני אלייך, כל כך" היא ענתה לי וחיבקה אותי בחזרה.
נכנסתי אל תוך האוטו מפלסת את מקומי בין עומר לאורי.
"זהו? אפשר לנסוע?" אמא שאלה אותנו והתניעה את האוטו, הנסיעה לצפון הייתה ארוכה בהרבה ממה שציפיתי.
לעבור לגור בישוב אחרי כל כך הרבה שנים שאני גרה בתל אביב, זה שינוי ענק. אבל לא יכלתי להישאר שם יותר, לא אחרי מה שקרה.
שיר לא הבינה את סיבת העזיבה שלי ואני גם לא חושבת שהיא אי פעם תבין, אני מבחינתי לא רוצה לשמור על קשר עם אף אחד. אני רוצה לעבור למקום חדש, חיים חדשים.
"אמא משעמם לי, עוד כמה זמן מגיעים?" אורי הקטנה שאלה את אמא שהדליקה בינתיים את הרדיו.
"עוד כמה דקות מתוקה שלי, בינתיים תנסי לישון קצת, עומר תן לה לשים עלייך ראש" שמתי את האוזניות והדלקתי לי שירים, הסתכלתי דרך החלון כל הדרך, מנסה לשכוח, מנסה לעבור הלאה, אבל משהו לא נתן לי, כאילו משהו היה תמיד שם, לא רוצה לעזוב.
"אמא תעצרי את האוטו!" צעקתי לפתע
"מה קרה?" היא נלחצה ומיהרה לעצור בצד, ברגע שהאוטו נעצר אני פתחתי את הדלת ויצאתי בחוץ, הסתכלתי על הרצפה, רואה את הקיא שלי ונגעלת.
"דור את לא מרגישה טוב?" היא שאלה אותי ויצאה מהאוטו מחבקת אותי.
"אני בסדר.. סתם הייתי צריכה להקיא"
"אוקיי, בואי תישבי" התיישבתי במושב ליד אורי שישנה ולא שמעה כלום, עומר הסתכל עליי כאילו נפלתי מהירח והגיש לי את בקבוק המים.
אמא המשיכה לנסוע ואני פשוט ניסיתי לשים את הראש ולישון.
"היי מתוקים קומו" אמא העירה אותי, את עומר ואת אורי. "הגענו?" אורי מילמלה
"כן" היא פתחתי את הדלת של האוטו והסתכלתי על הבית שעמד מולי, הוא היה גדול יחסית לחמש נפשות בבית.
"תעזרו לי לפרוק" אמא פתחה את תא המטען והוציאה משם כמה דברים שהעדפנו להכניס לפה מאשר להובלה שמסתבר כבר הגיעה יחד עם אבא.
"אבוש" אורי רצה בצהלות אל עבר זרועתיו הגדולות של אבא שחיכה לנו בפתח הבית
"מאיר, בוא תעזור לנו" אמא הסתכלה עליו והוא מיד החל להרים כמה קופסאות לבית.
נתתי יד לאורי ושתינו נכנסו ביחד אל הבית והתפעלנו ממנו ביחד.
"אז מה את אומרת דור? הוא מוצא חן בעינייך?" אבא הניח את ידו על כתפי "מאוד"
"בואי, החדר שלך בקומה השנייה והארגזים שלך שם, קדימה לפרוק!"
עליתי ביחד עם אבא ואורי אל עבר הקומה השנייה והתקדמתי לחדר שלי שהיה כולו בצבעי ורוד לבן, בדיוק כמו הקודם.
"דור בואי תראי את החדר שלי!" אורי צעקה לי מהחדר שהיה ממש לידי.
נכנסתי אל תוך החדר של אורי, היא ישבה על המיטה שלה עם הרגליים הקטנות והרזות שלה והסתכלה על כל החדר בחיוך ענק.
"נכון שהוא יפה?"
"הוא מאוד יפה" חיבקתי אותה וחזרתי לחדר שלי מתחילה לפרוק את כל הדברים ולסדר אותם במקום.
***
"דור, את בסדר?" עומר דפק על דלת השירותים שלי
"כן, אני דקה יוצאת" אמרתי והתיישבתי על הרצפה, מתנשמת.מה קורה? למה אני יומיים כבר מקיאה?
שטפתי את הפה שלי ויצאתי מהשירותים, "מה יש לך?" עומר שאל אותי
"כלום, לא הרגשתי טוב"
"זה קורה לך המון בזמן האחרון, את לא חושבת שכדאי לבדוק את זה?"
"לא, זה כלום באמת" התיישבתי על המיטה שלי נשענת אחורה, בבקשה שזה לא יהיה מה שאני חושבת שזה, בבקשה רק לא זה.
ירדתי למטה, אמא בדיוק פתחה את הדלת ובידיה היו כמה טפסים. "מה זה?" שאלתי אותה והתיישבתי על הספה ,"הטופס הרשמה שלך לבית הספר, מחר את ועומר מתחילים" עומר ירד במדרגות והתיישב לידי.
"את תוכלי ללכת לבית ספר?" הוא לחש לי
"למה לא?"
"דור באמת, את מקיאה בתדירות גבוהה, אולי כדאי שתגידי את זה לאמא"
"לא! תיזהר להגיד את זה לאמא, היא גם ככה בלחץ ממה שקרה." אמרתי לו והחלפתי ערוץ בטלויזיה. הסתכלתי על אורי ששיחקה עם הבובות שלה בסלון, הבית כבר היה מסודר כולו אחרי כל העבודה שלנו אתמול.
הנחתי את ראשי על הספה ולפני ששמתי לב כבר שקעתי בחלומות עמוקים.
מקווה שאהבתם!!
התגובות שלכם חשובות לי, באמת ! אוהבתתת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: