ישבתי שם ונעצתי מבט מהצד , גבי נשען על המראה הגדולה שנמצאת בסטודיו לבלט בו אני התאמנתי לפני ארבע שנים .
חורבות הסטודיו המפואר נהרסו כליל מאז השרפה ומקרה הרצח הנורא מכול שקרה , זכרתי את זה כאילו זה קרה אתמול .
סופי חברתי הכי טובה נרצחה אל מול עיניי בזמן שהתאמנו בסטודיו , זה קרה עוד חמש פעמים ככה ובכמה מהם הייתי נוכחת .
ואז זה קרה , התאמנו בסטודיו הנורא שכולם ידעו שהוא מקולל לנצח , פרצה האש והציתה את כל הסטודיו .
רבים ניצלו , רק מעטים שהם 21 נערים ונערות מתו מהאש ומהעשן הרב והכבד ששר באותו הזמן שם .
אני זוכרת שכמה הם כולם התרגשו לקראת ריקוד סוף השנה , ריקוד שקראנו לו "ריקוד הבובה" .
כולם קיבלו תפקידים ומקומות , היו תלבושות והמוזיקה כבר מזמן נבחרה .
אבל בגלל שני המקרים הנוראים מכל האלה , הם אלה שגרמו לריקוד לרדת מהמופע .
הזמנו ציידי כשרונות רבים וכולם הסכימו לבוא , אבל הם כולם קיבלו הודעה מפתיעה על הביטול , כל מי שנשאר עדיין בחיים התבאס כל כך .
ראו על פניהם את הדיכאון והכאב ששר מאז ששני המקרים האלו קרו , הנורא מכל קרה .
אני עכשיו יושבת מכונסת בעצמי , נשענתי על המראה שפעם נצצה כמו יהלום זוהר .
הרמתי את מבטי והסתכלתי סביבי , המקום היו עכשיו חרוך ושרוף וחלקים רבים ממנו נשברו .
פעם המקום זהר ביופיו והוא נחשב לסטודיו מאוד מבוקש ומספר המקומות בו היה מוגבל מאוד , הייתה תלויה נברשת קריסטלים נוצצת על הקיר ועכשיו רואים את רסיסיה פזורים על כל הרצפה .
הקירות היו צהובים וברים רבים שעשויים מעץ הקיפו את כל הקירות שעכשיו היו שבורים ומרוסקים , לא היה זכר לברים וחלק מהמראות שהיו בו נשברו לרסיסים קטנטים בדיוק כמו הנברשת הגדולה .
החלונות שהיו תמיד מכוסים בווילונות מוזהבים ושקופים עכשיו נשרפו , והמעמד של הוילון קרס לגמרי .
ידי נגעה בכתמי דם רבים ויבשים בזהירות רבה , הסתכלתי על ידי אך אין לי אפילו טיפת דם קטנטנה על אצבעי .
מוזיקה התנגנה , שלווה ורגועה כאילו היא לא ידעה בכלל שכל מה שקרה עד עכשיו קרה .
הוצאתי את הטלפון שלי מהתיק הורדרד שלי שאני וסופי בחרנו אותו , עניתי לשיחה והצמדתי אותו לאוזני .
"איזבלה" אמר טים
טים הוא החבר שלי , מאז ומתמיד הוא היה לצידי בכל מה שקרה בארבע השנים האחרונות והמייסרות האלו .
"טים , אני נמצאת בסטודיו לבלט , כל כך הרבה נפגעו ומתו" לחשתי בקול צרוד
"לא נורא , אבל בנתיים אני רוצה שתלכי משם ," הוא אמר במהירות "אין לדעת מה יקרה לך בכל רגע"
"הבנתי , טוב אני באה עכשיו" אמרתי וניתקתי
לפתע נשמע קול חריקת הדלת ההרוסה של הסטודיו , דמות שחורה התקרבה עליי עם סכין .
עמדתי זקופה כמו שהמורה אמרה והרמתי את ראשי , אם אני אמות אקח את זה בגבורה .
הוא ניגש אליי בריצה ותקע את הסכין בבטני , התקפלתי אל הרצפה החרוכה והשחורה בכאבים נוראיים .
רגע לפני שמתתי לחשתי "אני אוהבת אותך , טים ותמיד אוהב"
עבדתי על זה קשה ומחקתי מלא אבל מלא פעמים וכתבתי מחדש עד שהגעתי לתוצאה הזאת ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
