מלאך לבן - בלוג סיפורים

פרק 3

"נעים להכיר אותך...גרייס"

למשך כמה שניות נשארנו ככה , מחזיקים ידיים ומביטים זה בעיני זה .

הרגשתי את חום ידה ואיך קצב פעימות ליבה מתחיל לדהור בכל שנייה שעוברת , אז אני לא היחידי שמרגיש את זה .

אני הייתי הראשון לשבור את הדממה וגם הראשון לנתק את ידו , ידעתי טוב מאוד שאני צריך ללכת אחרת אני אענש בעונש חמור במיוחד ואני לא מדבר על זה שהברזתי מבית ספר אלא אני מדבר על זה שאני מתחבר לבת אנוש ועוד גרוע מזה שאני רוצה להמשיך לדבר איתה ולהחזיק את ידה כל היום , וזה סימן לא טוב .

"אני צריך ללכת , גרייס" אמרתי וקמתי ממקומי "היה נעים להכיר אותך"

היא הביטה בי בפה פעור והיא קמה במהירות כזאת שרגלה הימנית נתקלה ברגל הכיסא והיא נפלה , במהירות זינקתי לעברה ותפסתי אותה רגע לפני שהייתה נופלת על הפנים שלה והייתה נפצעת מזה , מספיק חסר לי גם זה .

"טוב אז אני אלך.." אמרתי אחרי שהיא נעמדה על רגליה ולקחה את התיק שלה "להתראות , גרייס"

כשאמרתי את זה התחלתי להתרחק ממנה אל עבר הדלת , פתחתי את הדלת ויצאתי אל עבר המרכז שכמו תמיד היה מלא באנשים ובמכוניות שחונות בצפיפות , אי אפשר גם לשכוח את הפקקים שפעמים רבות נוצרו .

"אה..רגע" קרא קול ואני הסתובבתי רק כדי להבחין בגרייס רצה לעברי "חכה.."

ניסיתי לעצור את ההתרגשות שחשתי כשהיא אמרה לי לחכות , ואיך כשראיתי שהיא רצה לעברי אפילו שאנחנו זרים .

נשמתי עמוק ואמרתי בחיוך "יש  משהו שאת צריכה?"

היא התנשמה בכבדות ולאחר מכן נעמדה זקוף ולרגע אחד נראה שהיא היססה להגיד משהו , היא עצמה עיניים ואז פקחה אותן במהירות כזאת שהבהילה אותי .

"יש לך טלפון נייד?" היא שאלה בביטחון כשסומק קל נראה על פניה , כנראה מהמאמץ של הריצה

"כן יש לי אבל.." עניתי וגרייס במהירות קטעה אותי 

"יש מצב שנוכל להיפגש שוב פעם ..." הי אמרה ואז במהירות הוסיפה "אני יודעת שזה די לא מנומס מה שאני אומרת אבל היה לי כיף איתך עכשיו והייתי רוצה שנסתובב שוב פעם ביחד . אבל אם אתה לא רוצה אז זה בסדר גמור כי אחרי הכול אנחנו זרים.. ואם אתה רוצה אז אני אתן לך את הטלפון אבל שוב פעם אני אומרת אתה לא חייב בגלל שאנחנו זרים שרק לפני רגע נפגשנו ואנחנו בקושי מכירים.."

הרמתי את ידי כדי להפסיק והיא הפסיקה , חייכתי והתחלתי לצחוק , היא רק הביטה בי בבלבול כסומק עולה על פניה והיא משפילה את ראשה במבוכה .

"את מעניינת ," אמרתי והיא הרימה את ראשה כשהסומק התגבר "גם אני אשמח להיפגש איתך שוב פעם , אם רק תוכלי לומר לי את המספר טלפון שלך אז אני אוכל להתקשר אליין ולהודיע לך אם אני אוכל להיפגש איתך"

היא חייכה ומלמלה במהירות תוך כדי שהיא חיפשה בתיק שלה דף ועט "אה , בטח בטח ... רק תן לי למצוא דף ועט ... אה הנה זה"

היא רשמה דבר מה במהירות על פתק בצבע כחול-סגול , ואז הושיטה לי אותו כשבפתק רשום השם שלה ומספר הטלפון שלה בכתב מסולסל .

"ואני יכולה גם את שלך?" היא שאלה ואני הנהנתי

היא הגישה לי את הדף העט ואני במהירות חטפתי מידה אתה עט והדף ופתחתי את המכסה של העט , רגע לפני שהעט נגע בדף אני עצרתי לרגע והיססתי .

ידעתי טוב מאוד מה החוק אומר , והוא אומר בפירוש שלא נשארים בקשר עם בני אדם אחרי שנפגשים איתם , הוא אומר בפירוש שאחרי ששנינו נפרדים אני חייב לנתק את כל הקשרים בינינו ולשכוח ממנה לגמרי .

לפני ששמתי לב היד שלי קפאה והיא גרמה לי לקפוא במקומי , והיד שקפאה התחילה לרעוד שניה אחרי שכל הגוף שלי קפא .

"מה קרה? שחכת אותו?" היא שאלה וזה החזיר אותי למציאות , כמו כן זה קטע את קו החשיבה שלי

"אה , לא ." אמרתי והנדתי את ראשי בעוד שאני ממהר להגיד "לא אני לא שחכתי את המספר אבל רק רציתי להיות בטוח שזה המספר"

רשמתי במהירות בכתב אלגנטי ומחובר את שמי ואת מספר הטלפון , ראיתי את העט הכחול כהה חרוט קלות בדף בצבע כחול-סגול.

החזרתי לה את הדף והעט , והבאתי לה את הדף שבו היו רשומים השם שלי ומספר הטלפון שלי , היא לקחה במהירות הדף והצמידה אותו לליבה .

הבטתי בה בעוד היא עוצמת עיניים ואוחזת בדף בחוזקה , לא הבנתי מה כל כך חשוב בדף שבו רשומים הפרטים שלי .

"טוב , אז אני אלך לי לדרכי" אמרתי כשאני מפר את השקט והמתח בינינו

"רגע , אנחנו ניפגש  עוד פעם נכון?" היא אמרה במהירות בעיניים פתוחות לרווח והיא קמצצה את הפתק באגרופה הימנית

כשאני עם הגב אליה , סובבתי את ראשי ואת פלג גופי העליון לכיוונה והבטתי ישירות לעיניה , חייכתי אליה וצחקתי בליבי על כך שבת האנוש הזאת נואשת שאני אהיה איתה אבל היה בי גם חלק קטן שאני לא מוכן להודות בו אבל שמחתי שהיא רוצה שאשאר איתה עוד ושאפגש איתה עוד .

"כן , אנחנו על בטוח ניפגש עוד פעם" אמרתי בחיוך קטן והסתובבתי

יכולתי לחוש את ההקלה כשהיא שמעה שאני עוד אפגש איתה , כמעט וצחקקתי לעצמי מרוב שמחה כשאני מבין שהיא מחבבת אותי עד כדי כך שהיא מוכנה להיפגש איתי שוב ושוב .

והדבר שהדהים אותי זה שאני מגלה עניין בבת האדם הזאת וזה סימן לא טוב, במעורפל הלכתי את דרכי בחזרה אל עבר הסמטה שדרכה הגעתי לרחוב הקניות .

כאשר הגעתי לסמטה , נגעתי באוויר ואמרתי "לאוורנה", לאט לאט החלא עשן שחור ואפל להסתלסל מבעד ידי והוא יצר את השער שהוביל אל עבר הדלת שבה עברתי כדי להגיע לעולם בני האדם .

נכנסתי דרך השער ועברתי דרך הדלת, במהירות סגרתי את הדלת ומהר קפץ עליי מישהו .

מתוך אינסטינקט , ניסיתי להעיף אותו אבל מהר מאוד גיליתי שזה טרנט , נשמתי לרווחה והוא ירד במהרה מגבי .

"הבהלתי אותי לשנייה" נהמתי בזעם לעברו והוא חייך וצחקק קצת

"למה התעכבת כל כך הרבה זמן?" שאל אותי טרנט ומהמבט שלו ראיתי שהוא מסוקרן , ידעתי שאני יכול לספר לו כי הוא החבר הכי טוב שלי אבל זו הפרת אחד החוקים הכי אסורים שאסור לאף אחד לשבור

נאנחתי ולחשתי לו בתשובה ובחיוך בעוד אני מניח אצבע אחת על פי , "זה סוד !"

קרדיט ענקי לפו חתימות המהממם 3>