זוית המבט

יש משהו מאוד בתולי ברחובות מסוימים. וכמו בכל מקום, גם בירושלים יש כמה וכמה כאלה.  זאת בתוליות מהסוג הזה שגורמת לכל אחד, לדעתי לפחות, לרצות לגלות עוד ועוד. לרוב, האזור הזה לא תופס פוקוס בעיקר בשל סגירות, פחד ושמרנות.  ואם להתייחס לעולם החרדי- נוסף לעניין צד נוסף והוא הדימוי השלילי שקיבל עם הזמן בעקבות המון תופעות שקשורות אליו- אותן אפשר לספור על יותר משתי ידיים.

אז החלטתי להשאיר את כל המטען העודף הזה בצד, ובאישון לילה יצאתי לצוד ולתור אחר הצד השני של המטבע המקסים הזה.  גיליתי עולם נפלא, בתולי ומרגש. פינות חמד מיוחדות במינן ובעיקר אנשים מקסימים. זה המקום לקרוא לכל מי שיש בו טיפת רגש לכל סוג של אוכלוסייה, וכמובן לצילום, לצאת ולחפש את אותן פינות החמד גם באזורים שלכם.  (וכמובן שאשמח אם תאירו את עיני בפוסטים משלכם בעניין, ותקשרו אותם לפה כדי שאדע להגיע אליכם.)

ממש כמו שהבטחתי בפוסט הקודם,כשמדברים על צילום בלילה, דרושה חצובה לצילום ארוך באופן יחסי והשתדלות לעקוב אחרי  תאורות מקומיות. לרוב, בשעות כאלה, יש לתאורה המקומית ערך מוסף בעיני.  אחד הדברים החשובים ביותר כשמדובר בצילום בלילה הוא שילוב  ואיזון בין צבעים ושימת לב לפרטים קטנטנים. דבר נוסף- חשוב לא לפחד לשבור מוסכמות ולצלם באיזון לבנים שונים. "איזון לבן" WHITE BALANCE-  מגדיר את טמפרטורת מקור התאורה הנוכחי שבמקום, ובשינוי קטן אחד, כמו שתוכלו לראות בהמשך, אפשר ליצור אווירה אחרת לחלוטין. 

טמפרטורת תאורה נמדדת במעלות קלווין ושוות ערך לצבע. ככל שמקור התאורה צהוב כתום- כך הטמפרטורה שלו נמוכה. ככל שהוא מתכיל מכחיל, הטמפרטורה שלו עולה. ואם נשווה את העניין למקורות אור שנמצאים בשטח- כתום צהוב שווה ערך לפנסי רחוב חמים- או נורות ליבון. ומקורות כחולים שווים ערך לתאורה פלורסנטית. שימו לב שחשוב בעניין הזה, לרוב, להתאים את מקור האור לאיזון הלבן במצלמה לצורך התקרבות למציאות. חשוב לא פחות לנסות ולבדוק איך ואם ניתן לשלב ולהכניס לפריים אחד, כמו שתיראו בהמשך, שני מקורות אור שונים בטמפרטורות שונות. 

הפוסט הזה מתחלק אם כך לשני חלקים- לפורטרטים של אנשים  נחמדים שמצאתי באמצע הדרך, ולאותן פינות חמד שמצאתי במהלך שיטות לילי.

צילומי לילה נוספים בדף הפייסבוק שלי! מוזמנים בהמוניכם/ן

תבלו!

בפטוסט הבא- סוד קטן על מה שיכול לעשות מצילום שחוק אחד קטן חוויה קולינרית אמיתית.

במסגרת התואר התחלתי לחקור קצת את תחום הספקטרום הבלתי נראה לעין. ברמת העיקרון, אינפרא אדום זו קרינה שנפלטת מהשמש, קרינה שאנחנו לא באמת מסוגלים לראות. 

המטרה בהתעסקות עם התחום הזה, היא בעצם ביצירת עולם פנטסטי, דמיוני, כמעט סוריאליסטי,  תחום שאני עדיין לומד ובודק. מה שמעניין פה זה שכל צילום וצילום יכול לצאת מאוד שונה אחד מהשני. עדיין לא הצלחתי להבין מדוע.

קצת נתונים יבשים על האינפרא אדום-  נע בתחום ספקטראלי של בין 650 ועל לאלף ומשהו ננומטר, בלתי ניראה למצלמות חדשות משום שיצרניות החלו לכסות את חיישן המצלמה בפילטר מיוחד שמסנן את תחום האור הזה. לכן, רק מצלמות נטולות אותו פילטר מסוגלות לראות אותו.

אני מוצא בזה משהו מאוד מרתק דווקא מתוך חוסר היכולת שלנו, בני האדם, לראות את אורכי הגל הללו- האינפרא אדום והאולטרא סגול, שני תחומים שנמצאים בקצוות הספקטרום הניראה לעין.

_______________________________________

בפוסט הבא-  קצת על סוריאליזם וצילומי לילה בחשיפות ארוכות. 

וכמובן- מוזמנים ומוזמנות לדף הפייסבוק שלי, יש שם עוד מגוון גדול של צילומים בנושא הזה ועוד.

להתראות!

תמיד הדילמה הזאת של באיזה פוסט לפתוח בלוג חדש. 

בכל מקרה, אם כבר צילום, אי אפשר שלא להתיחס לעובדה שהצילום האנלוגי הולך וגווע, ועל אחת כמה וכמה אי אפשר שלא להתיחס בפרט לחברת קודאק שהכריזה באופן רשמי על פשוטת רגל לא מזמן. אני חושב שיש בזה סוג של תחילת עידן חדש. קודאק היתה ותהיה תמיד אבן דרך חשובה בכל שלבי התפתחות המדיום. 

מתוך כך מצאתי לנכון להקדיש את הפוסט הראשון למצלמה שירשתי מבעלת הדירה שלי, KODAK RETINA III S עם סגר עלים שעדיין עובד. אמנם לא בדיוק מושלם מבחינה סינכרונית, אבל עובד (לפחות הוא עוד לא החליט לסגור את הבאסטה וללכת, אבל לא יודע למה, יש לי תחשוה שזה רק עניין של זמן.)

אני חושב שזה רגע מאוד חושב שכולנו (או לפחות מי שאוהב צילום, ואוהב לדבר צילום) צריכים לעצור לרגע ולחשוב לאן המדיום הזה הולך והאם כל הדיגיטציה הזאת לא הגיע אלנו מוקדם מדי. לפעמים יש תחושה שיש משהו בלתי נסבל במהירות הזאת, הקלות שבלחיצה על ההדק,  ולפעמים כל העניין הדיגיטלי הופך את הכל להרבה יותר מעניין, מלמד ומעשיר.

שלא לדבר על החיסכון בכסף, ובזמן.

             (צביעה באור, ושימוש בג'לטינים)