kiddo || סיפורים בהמשכים

אז כן, אני מעלה פרק מוקדם מהרגיל ..

מחר יש לי יום הולדת(29.6) ובשבת אני נוסעת לאבא ליומיים אז לא יהיה לי זמן להיות על המחשב ואני לא רוצה למשוך אותכם ותר מידיי זמן אז ...

פרק 6:

אחריי חצי שעה של עניינים כאלו ואחרים , מצאתי את עצמי שוכבת עירומה , מתחת לשמיכה דקה , על המיטה של דילן . הנער שהכרתי רק אתמול ...

"אני נכנס למקלחת ." הוא נשק קצרות על שפתיי וקם מהמיטה , מתקדם לכיוון דלת לבנה בתוך חדרו שעליה יש ציור קטן של אמבטיה .

לא רציתי לחזור הבייתה אז החלטתי לנצל את ההזדמנות שהוא הלך ו"בטעות" להירדם ולהישאר לישון אצלו . לבשתי את בגדיי התחתונים ולקחתי מתוך ארונו חולצה קצרה שנראית ישנה בגלל צבעה הדהוי . לבשתי את החולצה וחזרתי למיטה , מתכסה בשמיכה הלבנה הדקה . הסתובבתי עם גבי לכיוון חדר האמבטיה ועצמתי עיניי .

אחריי כמה דקות מהירות דילן יצא מהמקלחת , ניחשתי זאת לפי קול הדלת שנפתחה ונסגרה . הוא התיישב לידי וליטף את פניי , "אשלי ? את ישנה ?" שאל בלחש . לא עניתי לו . הוא קם מהמיטה .

שמעתי את דלת חדרו נפתחת , "אבא , שקט ." דילן אמר בלחש .

"מה קרה ?" צ'רלי שאל בדאגה .

"ראינו סרט והיא נרדמה ." דילן תירץ . "אתה יכול להתקשר לסטיב ולהגיד לו שהיא נרדמה פה ? שלא ידאג ."

כששמעתי את דילן , חיוך קטן עלה על פניי . אף אחד לא דאג לי ככה אף פעם .

"אין בעיה ." צ'רלי ענה ושמעתי חיוך בקולו . דלת נסגרה והאור בחדר נכבה . כעבור כמה שניות מהירות דילן נכנס למיטה ונשכב לידי . ידו ליטפה את גבי וגרמה לי לצמרמורת נעימה . הסתובבתי עם פניי לכיוונו , הנחתי את ראשי על החזה החשוף שלו ואת ידי על בטנו . הוא ליטף את שיערי ונשק קלות על ראשי .

התעוררתי בבוקר מצלצול הפלאפון שלי ועניתי לשיחה במהירות , בשביל לא להעיר את דילן . "הלו ?" עניתי בעייפות והחנקתי פיהוק .

"בוקר טוב , אשלי ." קולו של מייקל נשמע מצידו השני של הטלפון .

"בוקר טוב , בוס ." עניתי בשקט וחייכתי .

"אני צריך אותך פה עוד שעתיים בערך , בסביבות שתיים , תוכלי להגיע ?" שאל .

"כן , בטח ." עניתי .

"יופי , אז ניפגש , ביי ." אמר וניתק את השיחה .

"ביי ." מלמלתי והנחתי את הפלאפון שלי על השידה ליד המיטה . הסתובבתי עם הפנים לדילן . הוא נראה כ"כ שליו , כל שרירי פניו היו רפויים , שיערו התפרע קלות ושפתיו נראו רכות מתמיד . נזכרתי במה שקרה אתמול בלילה ... חיוך עלה על פניי והרגשתי איך שריריי מתכווצים מהתרגשות .

נצמדתי לדילן , מניחה את ראשי על כתפו , והעברתי אצבע בין הריבועים שקישטו את בטנו .

"בוקר טוב ..." הוא אמר ופתח את עיניו באיטיות .

"בוקר טוב ." חייכתי והמשכתי לטייל על שרירי הבטן שלו . שתיקה שררה בחדר והחלטתי לשאול את השאלה שהטרידה את ראשי מאז המקרה אמש , "דילן ... מה שהיה אתמול בלילה , זה לא היה סטוץ חד-פעמי ... נכון ?" שאלתי בחשש , פוחדת לשמוע את תשובתו .

"ממש לא ." הוא עטף את גופי הצנום בעזרת ידו הבנויה היטב . "אשלי , המשיכה שהרגשתי כלפייך אמש לא הייתה רגעית או חולפת . זה היה יותר חזק מכל מה שהרגשתי אי פעם ."

חייכתי . שמחתי שהוא מרגיש בדיוק כמוני .

"חוץ מזה , מהרגע הראשון שראיתי אותך - רציתי אותך . ואני לא חושב שזה ישתנה ." הוא הצמיד אותי אליו . תחושת חמימות הציפה את גופי וגרמה לחיוך שעל פניי להתרחב .

"אני צריכה ללכת לעבודה בסביבות שתיים ." אמרתי לאחר שתיקה ארוכה .

"אז בואי נלך להסתובב בינתיים . נשב גם לאכול ארוחת בוקר איפשהו ." הציע . כמובן שהסכמתי בשמחה . התארגנו בזריזות ויצאנו מהבית . נכנסנו לג'יפ של דילן והוא החל לנסוע לכיוון הקניון .

הוא החנה את הרכב ויצאנו .

דילן לקח אותי לבית קפה שהיה ממוקם בקומה העליונה בקניון , ישבנו במרפסת והנוף שנשקף מולנו היה כמובן הים . מלצרית הגיעה לבקש הזמנה ודילן ענה לה שאנחנו רוצים ארוחת בוקר זוגית עם קנקן תפוזים סחוט טבעי . המלצרית חייכה בנימוס והלכה מהמקום . המרפסת הייתה ריקה מלבד דילן ואני .

"דילן ..." אמרתי וקטעתי את השתיקה המביכה ששררה .

הוא הסתכל עליי במבט שואל .

"מה שהיה אמש ... אני לא רוצה שתחשוב שאני טיפוס כזה שישר קופצת למיטה . אני לא עושה דברים כאלה! זה היה טעות ..." את סוף המשפט אמרתי בשקט .

דילן נראה מאוכזב . "אשלי , לא חשבתי לרגע שאת טיפוס כזה . אני יודע שגם את הרגשת את המשיכה הזאת אתמול ! אל תנסי להכחיש ... שנינו יודעים שזה לא היה סתם ."

השפלתי את מבטי . הוא צודק , זה באמת לא היה סתם ...

דילן עבר לכיסא שלידי , הוא עטף את גופי בידו וקירב אותי אליו , בדיוק כמו שהוא עשה בבוקר במיטה . "אני רוצה אותך , אשלי , זה לא ישתנה ." הוא לחש באוזני .

הרגשתי חיוך קטן ומאושר עולה על פניי .

המלצרית הגיעה והניחה על שולחננו שתי צלחות עם חביתה , סלט , לחמים , רטבים ללחם וקנקן מיץ תפוזים . דילן אמר לה "תודה" בנימוס והיא הלכה .

סיימנו לאכול , דילן שילם ויצאנו מהמסעדה . הסתובבנו עד שהשעה הייתה חמש דקות לפניי שתיים . דילן ליווה אותי עד לבית הקפה ונפרד ממני בנשיקה עדינה על השפתיים .

"ומי זה?" מייקל שאל כשנכנסתי לבת הקפה.
"נדבר בסוף היום. יש לי הרבה מה לדבר איתך." עניתי ושמתי את הסינר הקטן על מותניי. מייקל הסכים והלכתי למקומי , בכניסה לבית הקפה.

יום העבודה עבר מהר ובסופו נשארנו בבית הקפה רק מייקל ואני. ארגנו מעט את הכיסאות והשולחנות ואז התיישבנו על הבר, ממש כמו שלשום.
"אוקי, אז ספרי לי מי זה היה ומה הסיפור איתו." אמר.
סיפרתי לו את כל הסיפור מהרגע הראשון שראיתי את דילן, הוא הקשיב בהתעניינות וכשהגעתי למה שקרה אמש הוא בכלל לא נראה מופתע.
"אני מנחש שהוא לא היה הראשון שלך, אני צודק?"
"הראשון היה האקס הקודם שלי, היינו ביחד שנתיים." עניתי. "אני מרגישה נורא בגלל מה שקרה אמש עם דילן. אני לא טיפוס כזה." אמרתי בייאוש.
"אל תרגישי רע. לפי מה שהספקתי ללמוד עלייך, עשית מה שעשית אמש בגלל שתי סיבות. היה לך חבר שנתיים ואחריי  שנפרדתם הרגשת לבד והקרבה למישהו גרמה לך להתגעגע למגע גופני. האפשרות השנייה היא שכנראה הרגשת אליו משיכה חזקה כי הוא היה נחמד אלייך ועזר לך והחיבור בניכם היה מידי. אני מהמר ששתי האפשרויות נכונות." הוא סיים את דבריו כשחיוך מרוצה מרוח על פניו.
"אני חושבת שאתה צודק." נאנחתי. "אבל בכל זאת, פגישה ראשונה וישר למיטה. עכשיו בטח הוא חושב שאני זולה שישר קופצת למיטה."
"אשלי, את בלוס אנג'לס. כאן, אם בפגישה הראשונה אתם לא נכנסים למיטה אז זה אומר שמשהו לא טוב אצלך." גיחך.
נעצתי בו מבט נוקב.
"אל תדאגי, אני בטוח שהוא לא חושב שאת זולה. אם הוא היה חושב ככה, נראה לך שהוא היה לוקח אותך לארוחת בוקר ומנשק אותך לפניי שהוא הלך?" שאל בטון מעודד. אני מודה שהוא שיפר לי את מצב הרוח.

"תודה , מייקל ." חייכתי קלות . הפלאפון שלי צלצל , זה היה אבא . "חכה שנייה ." אמרתי למייקל . קמתי מהכיסא ויצאתי למרפסת . "הלו ?" עניתי לשיחה בחשש .

"כדאי לך מאוד להגיע הבייתה ברבע שעה הקרובה ." אמר בטון מאיים .

"טוב ." עניתי בקול חלוש . ניתקתי את השיחה ונכנסתי בחזרה לבית הקפה . "אני חייבת להגיע הבייתה עכשיו ." מלמלתי.

"למה ? מה קרה ?" מייקל נראה לחוץ .

"אבא שלי ... לא חשוב , אתה יכול להסיע אותי הבייתה ? אני בלי האוטו ." עניתי . כ"כ פחדתי להגיע הבייתה , לחטוף את הצעקות והקללות מאבי . זה לא קרה מאז שהגענו ללוס אנג'לס אבל יש לי הרגשה שזה יגיע היום ובגדול .

"מה קרה עם אבא שלך ?" הוא קם מהכיסא והתקדם לכיווני .

"כלום . הוא רוצה שאני יחזור הבייתה ." ניסיתי להתחמק .

"אשלי , כבר סיפרת לי את הסיפור עם אבא שלך . מה הוא רצה ? הוא כועס עלייך ?" שאל שכבר עמד קרוב אליי .

הנהנתי קלות והשפלתי את מבטי .

מייקל הסיע אותי הבייתה. כשהגענו לביתי הרגשתי איך הפחד בי גובר, מייקל כנראה שם לזה כי הוא התעקש להיכנס איתי הבייתה. אחריי הרבה וויכוחים, נכנעתי. הוא החנה את האוטו והתקדמנו בשביל הגישה לביתי, פתחתי את דלת הבית וישר מיילי רצה לבין ידיי, "אבא כועס." לחשה באוזני.
הנהנתי בנוקשות. שלחתי למייקל מבט שואל והוא רק דחף אותי להתקדם לתוך הבית. הורדתי את מיילי מהידיים ואמרתי לה שתלך לישון. היא נישקה אותי בלחי ורצה במעלה המדרגות. התקדמתי לסלון, אבי ישב שם וקרא עיתון. "איפה היית עד עכשיו?" שאל אותי בכעס וזרק את העיתון על הרצפה.
"עבדתי." עניתי בשקט.
"כן בטח!" אמר בזלזול, "להזדיין עם הבן של קרופורד זה גם עבודה?!" צעק.
"לא שכבנו!" שיקרתי, "הוא לקח אותי לסיבוב בעיר ואז הגענו לבית שלו וראינו סרט ונרדמתי!"
"ולמה לא חזרת הבייתה עד עכשיו??"
"הייתי בעבודה!" צעקתי.
אבא, ששם לב למייקל, נראה עוד יותר כועס. "ומי זה הבחור הזה שהבאת?? עוד אחד שאת הולכת להזדיין איתו?"
"לא, זה הבוס שלי. הוא הסיע אותי הבייתה." קולי נרגע מעט.
"חה! הצחקת אותי. יש לי בת מופקרת! זונה, זה מה שאת!" צעק.
"לפחות אני לא בוגדת כמוך." סיננתי.
"מה זה? מה אמרת?" שאל מופתע.
"אל תעבוד עליי. בשכונה הקודמת אין אחד שלא ידע איזה בוגד מניאק אתה!" צעקתי.
"תעלי לחדר, ילדה מפגרת! תעלי לפניי שאני מעיף לך סטירה!" צעק עליי חזרה . הסתובבתי והלכתי לכיוון הכניסה לבית כשמייקל בעקבותיי. "לא היית צריך לבוא." סיננתי בזמן שפתחתי את דלת הבית.
"מצטער." ענה.
"לך." אמרתי בנוקשות. מייקל יצא מהבית, סגרתי את הדלת בשקט ועליתי לחדרי.
דלתו של ניק הייתה חצי פתוחה, הוא שכב על המיטה וצפה בטלוויזיה, תהיתי אם לדבר איתו או לא. החלטתי שלא. הדמעות איימו לצאת ושנאתי לבכות בנוכחות ניק. ידעתי שזה מכאיב לו ולא רציתי שהוא יתחיל לריב עם אבא.
הלכתי לחדרי בזריזות ובשקט, סגרתי את הדלת ונשכבתי על המיטה. הדמעות שזלגו מעיניי הרטיבו את הכרית . דלת חדרי נפתחה , "שמעתי את הריב שלכם ." ניק אמר . הוא סגר את הדלת והתיישב לידי .

"את רוצה לספר לי מה היה ?" שאל בשקט . התיישבתי במקומי וניגבתי את פניי מהדמעות המלוחות . לקחתי נשימה עמוקה וסיפרתי לו את כל מה שהיה . ניק ואני היינו פתוחים אחד עם השני , ידעתי עליו הכל והוא ידע עליי הכל . ידעתי שאין לי סיכוי להסתיר ממנו משהו כי הוא יגלה את זה בסופו של דבר .

"אתם באמת שכבתם ?" שאל כשסיימתי לדבר .

"כן ..." עניתי בשקט . "אבל אתה לא מבין , ניק , אני הרגשתי אליו משיכה מטורפת ! וכשהוא נגע בי ...-" עיניי נעצמו ונזכרתי באותו הרגע שזה קרה, גופי התמלא צמרמורות נעימות .

"את לא חייבת להמשיך ! אני הבנתי !" ניק אמר במבט של גועל .

"סליחה ." חייכתי במבוכה .

"בקיצור , אחותי , אל תקשיבי למה שאבא אומר . את יודעת שהוא מדבר שטויות  . ואני נשבע לך שאם עוד פעם אחת הוא קורא לך בכאלה שמות , אני ארביץ לו !" אמר בעצבים .

"אני לא רוצה שתסתבך איתו ." עניתי .

"מה שתגידי ." הוא אמר בחיוך ויצא מהחדר .

טוב אז , מקווה שאהבתן !

שיהיה סופ"ש מהנה !!
אוהבתתתתת !!! 3 > 

פרק 5:

עצמתי עיניי והנדתי בראשי . "לא עכשיו ." אמרתי בשקט , אבל לא יותר מידיי בשקט, בשביל שדילן יוכל לשמוע אותי למרות המוזיקה הרועשת .

היינו באוטו ובחוץ כבר התחיל להחשיך , דילן החל לנסוע לכיוון לא ידוע .

"אתה לא רוצה לשים כבר חולצה ?" שאלתי בחיוך .

"חם לי !" רטן .

הנעתי את ראשי מצד לצד וחייכתי . "לאן נוסעים ?" שאלתי .

"הפתעה ." חייך .

הפלאפון שלי צלצל , זה היה אבי . החיוך נמחק מפניי . השעה כבר הייתה שעת אחה"צ מאוחרת וידעתי שאבי יכעס שאני לא בבית , במיוחד אחריי השיחה עם הבוס שלו אתמול בערב .

"מה קרה ?" דילן שאל כשהוא ראה שמבטי היה תקוע על הפלאפון שלא הפסיק לצלצל .

"זה אבא שלי ." מלמלתי .

"ראיתי שאתם לא ממש בקשר טוב . תתני לי , אני אדבר איתו ." דילן לקח את הפלאפון מידי , הוא ענה לשיחה ושם את הפלאפון על רמקול ככה שגם אני אוכל לשמוע את השיחה .

"אשלי ! איפה את לעזאזל ?" קולו של אבי נשמע מצידו השני של הטלפון . והוא נשמע עצבני .

"שלום , אדון אוקונור ?" דילן שאל .

"כן . מי זה ?" אבא שאל בקרירות המוכרת שלו .

"דילן קרופורד , הבן של צ'רלי , הבוס שלך ." על פניו של דילן עלה חיוך מרוצה .

"אההה ... שלום דילן ! מה שלומך ?" קולו של אבי התרכך .

"אני בסדר גמור , מה שלומך אדוני ?"

"קצת מודאג . איפה אשלי ?"

"אשלי איתי , לקחתי אותה לסיבוב בעיר . אני מקווה שזה בסדר מבחינתך אדוני ."

"זה בסדר גמור . אל תחזרו מאוחר מידיי ." אמר במהירות וניתק את השיחה . דילן החזיר לי את הפלאפון . "תודה שדיברת איתו ." אמרתי ועל פניי עלה חיוך קטן .

"מה יש בניכם?" שאל .

"שנאה עזה ." עניתי בשקט .

"מאיפה זה בא ?"

"לא יודעת ... מאז שאני זוכרת את עצמי זה ככה ." עניתי באי נוחות . "בוא נעזוב את זה ." ביקשתי .

דילן הנהן . מבטו היה מקובע על הכביש ונראה היה שהוא מרוכז בכל דבר אחר חוץ מהנסיעה .

אחריי נסיעה לא ארוכה , בלי דיבורים מצד שנינו , דילן החנה את הרכב צמוד לחוף הים ויצאנו  . הורדנו נעליים והלכנו על שפת המים . באופק השמש החלה לשקוע , מה שהשאיר על הים השתקפות כתומה ומדהימה ביופייה .

"את יודעת ... אני דווקא שמח שעצרת אותנו ושלא התנשקנו ." אמר וקטע את השתיקה ששררה בנינו .

שלחתי לו מבט שואל .

הוא חייך אליי ולקח את ידי בידו . "כי אם היינו מתנשקים במועדון בדייט הראשון , לא היה מתפתח מזה שום דבר רציני ." ענה .

"אז זה נחשב דייט בעיניך ?" שאלתי בחיוך .

"כן ..." ענה בהיסוס . "למה ? זה לא היה טוב ?" הוא נראה לחוץ לכמה רגעים .

נעצרתי ונעמדתי מולו , ליפפתי את ידיי סביב צווארו ובאופן אוטומטי הוא ליפף את ידיו סביב מותניי . "זה היה מדהים ." חייכתי . הוא בהה בשפתיי והצמיד אותי מעט אליו .

"תגידי ... בבוקר שדיברנו באוטו וסיפרת לי על האקס שלך , האקס שהיה חבר שלך שנתיים , אמרת לי שהתנשקתם בפגישה הראשונה , נכון ?" שאל לפתע .

"כן ... למה ?" שאלתי מבולבלת . דילן חייך . הוא קירב את פניו לפניי , הצמיד את אפו לאפי וקירב את שפתיו לשפתיי . עצמתי את עיניי והרגשתי איך שפתיו הרכות נמחצות בעדינות על שלי . שפתינו נעו בקצב אחיד ואיטי .

התנתקתי ממנו באיטיות והסתכלתי עליו בחיוך , "אני כמעט בטוחה שלפניי רגע אמרת שנשיקה בפגישה ראשונה זה לא רציני , אני צודקת?"

"אמרתי שבפגישה ראשונה במועדון זה לא רציני . חוץ מזה , הפיתוי לנשק אותך היה כ"כ גדול שלבסוף נכנעתי לו ." ענה בחיוך נבוך מעט.

הרגשתי סומק עדין עולה על לחיי .

"את כ"כ יפה ." הוא הזיז את הפוני שלי מעיני וליטף בעדינות את פניי . הנחתי את ראשי על כתפו ונתתי לו לעבור עם ידיו על גבי . אני חושבת שעמדנו מחובקים ככה במשך עשר דקות עד שדילן התנתק ממני והסתכל עליי כשחיוך מאושר מרוח על פניו . "בואי אליי ." ביקש .

"מה ?" שאלתי כלא מבינה .

"בואי אליי הבייתה ." חזר וביקש .

"טוב ." עניתי בקלילות . לא חשבתי על מה שיכול לקרות בהמשך , באותו רגע כל מה שרציתי היה רק להיות עם דילן , לא להיפרד ממנו ובטח שלא לחזור הבייתה .

חזרנו לרכב של דילן , נכנסנו והוא נסע . הבית שלו היה ממוקם ממש בהמשך הרחוב שלי , בין הבית שלי לקניון . הוא החנה את הרכב בתוך מבנה מקורה , יצאנו מהרכב ונכנסנו לביתו דרך דלת פנימית שהובילה ישר למטבח . אימו ישבה במטבח , כנראה עם חברה , והן דיברו . "היי אמא ." דילן קרא לעבר אימו . היא ענתה לו 'היי' יבש ובחנה אותי מכף רגל ועד ראש , היא לא נראתה מרוצה . ניסיתי לחייך אליה בחביבות אך ללא הצלחה ...

דילן כנראה שם לב למבוכה ששררה בנינו כי הוא לקח את ידי בידו ומשך אותי לכיוון המדרגות שהיו ממוקמות בצמוד לסלון . אביו ישב בסלון וראה טלוויזיה . התחלנו לעלות במדרגות אך נעצרנו כשאביו של דילן קרא בשמו . "מה ?" דילן ענה בחוסר חשק .

"ילדים , בואו לפה רגע ." גוון קולו היה נמוך מאוד וסמכותי אך עם זאת חביב וחברותי . ירדנו בחזרה לסלון . ידי עדיין הייתה עטופה בידו של דילן .

"אני זוכר אותך , את הבת של סטיב אוקונור , לא ?" הוא חייך אליי .

"כן , אדוני ." עניתי בחיוך .

הוא צחק וצחוקו היה עבה כמו של סנטה קלאוס , "את יכולה לקרוא לי צ'רלי ."

"טוב , צ'רלי , אני אשלי , הבת של סטיב אוקונור . נעים להכיר ." על פניי עלה חיוך מלא ביטחון . דילן העביר אליי מבט חטוף וחייך .

"נעים להכיר , אשלי ." צ'רלי ענה לי בחיוך חביב . "אתם יכולים לעלות , חמודים . דילן , בלי שטויות ." הוא שלח לדילן מבט כועס-ציני שבן רגע הפך לצחוק מתגלגל . דילן חייך בחזרה לאביו ועלינו במדרגות . בקצה המדרגות , במקום מסדרון ארוך וצר , המתינה מבואה עגולה מלאה בציורים וצמחים בעציצים . דילן פנה לדלת כפולה מעץ כהה ופתח אותה , "ברוכה הבא לחדר שלי ." אמר בחיוך . נכנסתי לחדר , חדר נורמלי של בנים . מיטה זוגית גדולה ומאוד מבולגנת , ארון בגדים גדול , שידת מחשב עם מחשב , טלוויזיה גדולה והמון פוסטרים תלויים על הקירות , בניהם גם כמה פוסטרים של דוגמניות.

"בואי , שבי ." דילן סגר את הדלת ונכנס לחדר , הוא יישר בזריזות את השמיכה , חלץ נעליים והתיישב על המיטה , נשען על ראש המיטה . הורדתי את הכפכפים והתיישבתי לידו , נשענת כמוהו על ראש המיטה . הוא העביר את ידו מאחוריי גבי וקירב אותי טיפה אליו . "רוצה לראות סרט ?" שאל .

הנהנתי לחיוב . דילן הדליק את הטלוויזיה וזיפזפ בין הערוצים עד שהוא נעצר על סרט כלשהו שבדיוק התחיל . צפינו בסרט בדממה . תוך כדיי הסרט הרגשתי איך אני ודילן נצמדים אחד לשני , ידו עטפה את גופי וראשי היה מונח על החזה המוצק שלו . התמונה של דילן בלי החולצה עלתה בראשי וגרמה לי לחיוך . -מיותר לציין שלא היה לי מושג על מה הסרט , לא הייתי מרוכזת בו מהשנייה הראשונה.- ליטפתי את גופו והרגשתי את ה"שישייה" שקישטה את ביטנו . הקרבה לדילן גרמה לליבי לפעום במהירות ולגופי להרגיש דברים שלא הרגשתי הרבה זמן . המשיכה שהרגשתי כלפיי דילן הייתה חזקה, לא האמנתי שאני יכולה להרגיש ככה כלפיי מישהו . ולא משנה כמה זמן אנחנו מכירים .

ליטפתי את הבטן ואת החזה שלו וידי ירדה גם לכיוון רגליו , מתרחקת מה"איזור הרגיש" , ליטפתי את רגלו , גם היא הייתה מוצקת -כמו שאר גופו- מה שרמז על כך שדילן מתאמן בחדר כושר . או שזה תוצאה של הריקודים .

דילן נשק קלות על ראשי , מה שגרם לי להרים את מבטי אליו . הוא חייך אליי . התרוממתי למצב ישיבה והסתובבתי עם הפנים לכיוונו . חייכתי אליו וליטפתי את פניו , את פניי החרסינה העדינות שלו . קירבתי את פניי לפניו ונישקתי אותו . הנשיקה שהתחילה כעדינה ורגועה הפכה תוך שניות לנשיקה פרועה ומלאת תשוקה כשאני יושבת מעליו והוא מלטף את גופי בלהט . הוא הסתובב ונוצר מצב שאני שוכבת על הגב והוא שוכב מעליי כך שיכולתי להרגיש את כל גופו נמרח על גופי , החל מידיו העבות שליטפו את פניי ושיערי , הבטן והחזה המוצקים שלו שמחצו את גופי וגרמו לליבי לנטר משמחה , ועד לרגליו שחבקו את רגליי .

דילן קטע את הנשיקה הסוערת , הוא התיישב , הוריד חולצה וחזר לשכב מעליי . הוא חייך אליי והסיט קווצת שיער מפניי . חייכתי אליו וליטפתי את פניו בעזרת שתי ידיי . הוא נשק קלות על שפתיי ואז ירד לאט לאט לצווארי , נקודת החולשה הכי גדולה שלי . הוא התחיל לנשק אותי באיטיות בצוואר מה שגרם לרטט בכל גופי . עצמתי את עיניי ופלטתי גניחה לא רצונית. ליטפתי את גבו החשוף של דילן .

(מתנצלת אם התמונה לא לטעמכם ..)

טווווווב אז החופש עוד לא התחיל ועוד יש בגרויות אז אני הולכת ללמוד לבגרות בהיסטוריה !

בהצלחה לכל מי שנבחן מחר !

אוהבתתת !

ד"א, יש פה כמה תגובות שכותבים ללא שם ואני מאוד רוצה שתכתבו שם או כינוי או משהו בשביל שאני אדע לזהות אתכם :)