זה קצת מהנה להתעורר בבוקר ולהבין שאני חופשייה מכל סוג של אחריות, שמתה להשתרך על צמד הכתפיים החסונות שלי. אני לא חייבת דבר לאף אדם, אף אדם לא חייב לי דבר וככה אני מנהלת את שגרת חיי, יום אחרי יום, חודש אחרי חודש ו...הבנתם כבר את התמליל הכרונולוגי. אני פוחדת לזרוק מילים לאוויר, הרי ידוע שיש לי כישרון יוצא דופן לעשות לעצמי עין הרע. ווהו, עין הרע, נעשיתי רוחנית משהו, דיי מחמיא לסגנון המליצי שאני מנסה להשריש בחיי, טוב נו, אינטליגנטית כבר אמרנו?
לא חשבתי שגם לאחר כל כך הרבה שנים, זה יקרה פעם נוספת. אתם יודעים נו, הפרפרים האלה שמתרוצצים בבטן כשאתם מסתכלים על התאריך הלועזי ורואים שהיום הולדת שלכם קרב ובא. אני מרגישה דיי ילדה קטנה שאני אשכרה כותבת את זה, אבל כן, קצת מתרגשת להיות בת 18 (סופסוף ג'יזס), אתם יודעים, אפשר להיכנס לרישפון בלי לריב עם הסלקטורית בכניסה J, טוב נו, זו בערך הסיבה היחידה שכדאי להחליף קידומת, אבל שיהיה. סופסוף אפשר לשים זין על אלה שתרמו זרע וביצית להיוולדי, זאת אומרת, אפשר לשים זין ושזה יהיה חוקי J
לאט-לאט אני מתחילה לבנות את החיים שלי, ואני נהנית מכל רגע. זאת אומרת, זו הולכת להיות עבודה קשה מאוד. בוודאי סגנון החיים הנהנתני שלי ישתנה כליל, אבל מה זה באמת משנה?. טוב אז יאללה, מה נשמע יא זלאמה, עבודה קשה לאנשים קשים לא פחות. טוב איחולי שבוע טוב וכד'.
"הכאב עטוף בגעגוע מתוק.."
איך זה זמן לא זז עד שאלייך אתגלה בבדידותי
בתוך לבך שם אמצא גם את לבי".
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
לסבע גאה:]