שקיעת השמש -סיפורים בהמשכים

~~~~~~~~~~~~~ 

פרק 1:

"היא בת שש עשרה. שיער חום -שחור  ועיניים ירוקות. יש לה צמה ופצע ליד הפה.
אני מבקשת מכם למצוא אותה לפני שהשמש תשקע!" אמרה פנלופה, האמא המאמצת של סשה.
"אנחנו נמצא אותה בהקדם האפשרי גברתי" אמר השוטר לפנלופה.
"לפני השקיעה? ניראה אותה עושה את זה!" מלמל לעצמו השוטר.
____________
בבית נטוש, בלי חלונות , יושבת סשה מפוחדת ובוכה.
"אני הרגתי אותוו! איך עשיתי זאת? הרגתי בן אדם, נפש חייה שלא עשתה לי כלום!!"
 פתאום נשמעו צעדים מעבר לבית הנטוש, סשה החלה לשמוע דפיקות וטפטופים 
"זהו זה אני משתגעת!"
"עוד כמה דקות השמש שוקעת ואז נוכל ללכת לבקתה שלנו" שמעה קולות שקטים מבחוץ.
"אוי לא ! השמש עוד מעט שוקעת , אני שוב יהיה רוצחת!"
סשה יצאה מהבית והתחילה לרוץ, עם יש בסביבה מישהו זה סימן רע.
"טוב , אכנס ליער, הוא הכי בטוח לבנתיים."
סשה רצה לתוך היער לפני שתראה מישהו. היא קרעה את חולצתה וכיסתה את עינייה.
אם יעבור שם מישהו, כדאי להיות בטוחה. סשה נשענה על העץ וניסתה להרגיע את עצמה.
היה כבר לילה, היא שמעה מישהו מתקרב.
 היא קמה ואמרה :"תתרחק ממני , בבקשה ."

הוא  המשיך להתקרב. נשמעו אותם טפטופים , סשה והסירה את את בד חולצתה מהעיינים.
היא רצה ישר למרכז היער, הוא התקרב ורץ אחריה, הטפטופים התגברו.

סשה נפלה, בגלל אבן. היא חתכה לעצמה את היד .
" טוב נשים את זה ככה , וככה" ממלמלת לעצמה בעודה עוטפת את פיסת הבד מהחולצה על היד
מסיימת וממשיכה לרוץ.
"מה אתה רוצה ממני?" צורחת סשה אל תוך היער החשוך
נשמעה שאגה, הופיע מולה בן אדם, לפחות ככה היא חשבה.
זה היה לקטור, איש המושפע מכוחו של הלילה והחושך.
"את לקטור ולא תברחי מהעובדה הזאת"
"לקטור?"
הלקטור רץ רץ בחזרה לבית הנטוש.
סשה פתחתה את הבד שעטפה סביב ידה. הפצע נעלם כלא היה.
"מה?!" אמרה בקל רם.
היא המשיכה ללכת קדימה, עד שהגיעה לבקתה קטנה. 

"זאת הבקתה שדיברו עליה מקודם?"

מאחורי סשה נשמעה חבטה וקול טפטוף חלש
היא הסתובבה ומאחוריה,  זה היה אותו לקטור ממקודם, הפעם עם קרש ביד
וחתך ענק על הבטן "הוא בא אחרייך" אמר בקול חלוש והתעלף,

ואז קרה דבר מדהים. מסביבו התאספו צללים שככל הנראה ריפאו אותו.