פרק 4 :
"אני אוהב אותך ,"הוא אמר מסתכל עמוק בעייני , לא ידעתי מה להגיד, איך להגיב,
אותי? אותי? הוא אוהב..? "אני ...בוא נילך אנחנו מאחרים " אמרתי ורצתי לביהס, מתחמקת ממשהוא אמר הרגע,
רצתי לביהס ונכנסתי לכיתה, הייתי בשוק עדיין , "מאמי הכול טוב?" זאת הייתה ליאן שהתיישבה לידי,
"את צדקת,"אמרתי לה , "במה? ""דן.." "אהה איך הייתה ההפתעה?" "חלום שמתגשם אבל הוא.."לא סיימתי לדבר והמורה נכנסה ואיתה הדר של תלמידים , שהתיישבו , דן היה אחד מהם הוא התיישב ליד גייס שולחן לידי וליד ליאן , גייס הסתכל עליי , וליאן החזירה לו מבט של מה אתה בוהה !
"מה יש לגייס מה קרה?" כתבה לי ליאן בפתק והביאה לי, סיפרתי לה הכול ... מה שקרה,
"אין אין אני ידעתי!" היא צרחה וכל הכיתה הסתכלה, "יש לכם בעיות מה אתם מסתכלים!"היא צרחה על כולם ,
והתחלנו לצחוק, "אני רוצה להבין מה יותר מעניין מהשיעור שלי!"אמרה המורה והתקדמה לעברנו ,
ליאן ניסתה להסתיר את הפתק אבל המורה הבחינה בזה, "אליי מיד!"היא צעקה,
ליאן נתנה לה באי ברירה, והמורה התחילה לקרוא את זה בקול רם! אווף הייתי צריכה לדעת,החבאתי את הראש שלי בין הידיים אבל זה לא עזר, היא כבר קראה הכול , וכל הכיתה התסכלה עלי, הבנות עוד שנייה קמו עליי!
"מרתק גברת,שניכן אליי בסוף שיעור" אמרה המורה וחזרה ללמד,
"הופפהה " אמרו הכיתה ומחאו כפיים! "שתקו" צרחה עליהם ליאן טכטלם השתתקו, יש לי מזל שאני פופלארית ,
וכולם אוהבים אותי, "מה קרה בדיוק?"שאלה דנה שישבה עם רז מאחורינו , "אחרי השיעור "לחשתי לה,
ראיתי את ניק מסתכל עלי, ואת דן וגייס, שיטטט החיים שלי עוד יסתבכו היום?!
"שניכן ריתוק בסוף היום שזה לא יחזור על עצמו" אמרה לנו המורה, "אוווףףף שונאת ללמוד!"צרחה ליאן והיה הד,מה ריתוק מה ריתוק באמצע החיים עכשיו!
מולנו ראינו את גייס ודן , פנינו הצידה אבל הם קראו לנו ,התקרבנו לעברם ,לא יכלתי להסתכל לדן בעיניים,
"מצטערת על מקודם " אמרתי שאני מסתכלת על הרצפה, "גם ככה הם היו יודעים במוקדם או במאוחר לא?"שאל גייס , "שתוק!"צרחה עליו ליאן ובעטה לו ברגל,היא משכה אותו הצידה ואני ודן נישארנו שם לבד
"אל תיגעי בי " צעק גייס,"מצחיקול ! מי רוצה לגעת בך?!"
"את...ראיתי איך את מסתכלת עליי זה זה בסדר .." "היי תירגע ומהר חכמולוג!בחלומות שלך!"
-
"אז?" אמר דן והסתכל עליי "אז.."אמרתי סוף סוף מסתכלת בעיניו, רציתי שמשהו יציל אותי מלענות לו..
הבנאדם אמר לי שהוא אוהב אותי!זה שלקחתי אותו בתור הידיד הכי הכי! מה אני אמורה לענות !
ברור ששגמאני אבל לא יותר מידידים!
"תראה דן " התחלתי להגיד אבל פתאום היה אזעקת אש ...כולם נבהלו וצרחו ויצאו מהמבנה של השכבה שלנו ,
(לכל שכבה יש מבנה משלה במקיף שלנו) דן החזיק בידי ויצאנו משם ,דנה באה לידי , וגם רז וכריס,
"איפה ניק?" שאלתי שראיתי שגם גייס וליאן באו , הסתכלתי לצדדים ולא ראיתי אותו, התחלתי להיבהל,
ראיתי שדן מחזיק לי את היד, הסתכלתי עליו ורצתי משם משתחררת מידו.......
הוא הסתכל עליי רצה לעבר המבנה וקרא לי אבל מה שעיניין אותי באותו רגע זה למצוא את ניק!
עצרו אותי שרציתי להיכנס למבנה, המורים מכבי האש היו בדרך, "אבל ניק!"צוחתי, לאן הוא נעלם ...יכול להיות הוא במבנה?! שעולה עכשיו באש מול עיניי ?! מה הולך פה?! זה השכבה שלי!
"נייקק! נייק!" צרחתי מיואשת ,הסתכלתי הצידה ונזכרתי שיש עוד כניסה למבנה, רצתי לשם ונכנסתי ,מנסה להיאבק בעשן, חצי שם היה שרוף, שמעתי את מכבי האש,"ניק תענה" אמרתי והשתעלתי,
הסתכלתי הצידה וראיתי צל, של מישהו רצתי לשם ראיתי את ניק מעולף, התקרבתי אליו וסידרתי לו את השיער המושלם שגלש על עיניו הכחולות האלו, "קום ניק קום" מילמלתי לו, אבל לא לקח זמן רב עד שגם אני התעלפתי שם לידו, הכול נהיה שקט, והעשן מילא את המבנה.
דן מחזיק למאי את היד ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
