יאיי סוף סוף פרק ראשון אני מצפה למלאא תגובוות כן ? כמה השקעתי ועוד פרק ארווך יחסית :)
אז תהנו פרק ראשון למלכת השכבה♥
****
"דיי בוא כבר לא כל יום חוגגים שנה " אמרתי לו בטלפון מצפה כבר לחגוג,"חכי אני מתכונן כמו שאמרת לא כל יום חוגגים שנה " הוא צחק ,"טוב דבר איתי חיימ "
"אני מנתק" "לאא!!" צרחתי אבל הוא ניתק ואני התחלתי לצחוק מצפה לו כבר! יושבת על המיטה הסתכלתי על התמונה שלנו והמתנה שאני כבר מתה לתת לו יוו אנחנו חוגגים שנה חברות ,התלהכתי בחדר הכול היה מוכן החטיפים הסרט רק הוא.... לא פה אוחח נמאס לי כבר לחכות התקשרתי אליו , לא עונה השארתי הודעה " חיימשלי ייאלה כבר לא צריך להשקיע כל כך בלבוש " אבל אפחד לא ענה...
עברו שנתיים ועדיין אפחד לא ענה ...
****
"קומי ישנונית כל כך חיכת ליום הזה " שמעתי את אמי צועקת , "קממה" צווחתי ,כן באמת חיכיתי יום הראשון ללימודים! חיוך עלה בפניי ,ציחצחתי שיניים אכלתי ארוחת בוקר ורצתי להתארגן , חיפשתי בגדים ללבוש בארון , "אמרתי לך להוציא אתמול " שמעתי את אמי וצחקתי ,
לבשתי את זה- http://www.polyvore.com/untitled/set?id=26869445
סידרתי את השיער עשיתי בייביליס התאפרתי וסוף סוף הייתי מוכנה, "מאמי איזה יפה" אמרה אמי וצילמה אותי, "בהצלחה היום " היא הוסיפה וחיבקה אותי, "תוודה" אמרתי לה וירדתי למטה שמה פגשתי את נינה ,"נינוווש"
חיבקתי אותה חזק חזק, "ונסוווש התגעגעתי " היא אמרה , "את בסדר כן ? " שאלה , "ברור"
"היום הזה התאריך הזה ... "מילמלתי, "זה..היום הראשון "אמרה נינה, "ואיזה יפה את " היא שינתה את הנושא, "גם את .. " אמרתי לה ונזכרתי ...נזכרתי באותו יום ,
****
"איפה אתה.. " מילמלתי לעצמי שראיתי שכבר שעות והוא לא בא , "כמה זמן " ירדתי למטה פתחתי את הדלת אפחד לא היה ניסתי להתקשר שוב אבל כלום ... אין מענה, לא הפסקתי ככה עברה עוד שעה אפחד לא עונה בחוץ לא היה סימן אליו וגם אפילו הייתי בבית שלו ואפחד לא פתח! כל כך נבהלתי התחלתי להילחץ ,פתאום מישהו התקשר אליי רצתי לענות ... ושמעתי מה שבחיים לא חשבתי שאשמע...
****
" הגענו " הכריזה נינה "הממ כדור הארץ לונווס" היא אמרה המשפט הזה תמיד הצחיק אותי אבל לא עכשיו ,עכשיו הייתי שקועת זיכרונות ,היא צעקה והתעוררתי כאילו מחלום ,"אל תגידי לי שחשבת עליו ""כן אני לא אשקר כבר שנתיים ..." "חיימי בואי נדפוק כניסה זה יעבור זה תמיד עובר"
כן ...זה תמיד עובר...אבל לא ביום הזה שיכלנו לחגוג שלוש שנים חברות ... שנתיים עברו והוא לא יוצא לי מהראש אני תמיד נזכרת בשיחה שהרסה את חיי בציפייה למשהו שכבר לא קיים ....
"אההעע מושלמוות" מעיין רצה לעברנו מחבקת אותנו , נכנסנו בשער ככה כמובן לדפוק הופעה! הסתכלתי על כולם ...אבל המבטים היו במקום אחר... היה אסיפה ליד השכבה... "מה הולך שם ?" שאלה נינה ,"בואו נבדוק" אמרתי והתקדמנו ביחד לשם , "היי " זה היה כריס עמד בדרכנו ,"היי " אמרה נינה מתלהבת אחח שניהם מאוהבים אחד בשני בסתר ולא מראים א זה זה כל כך שקוף אמרנו לו שלום נינה נשארה איתו אני ומעיין רצינו לראות מה יותר מעניין מאיתנו , "או מי גוד!" שמעתי את נעמי צורחת , "היי נעמי מה הולך שם? " שאלתי אותה , "נער חדש בשכבה " אמרה, "אוחח ירד להם ההתלהבות!" אמרה מעיין והתקדמנו לעבר הכיתה, בלי לראות מי החדש, "מסקרן אותי לראות אותו" אמרתי וחייכתי, "אחח מאמיי בואי" היא צחקה באנו לצאת מהכיתה ומעיין נתקלה בדין ה"ילד הרע" "היי " הוא אמר וקרץ לה , "הייי התגעגעתי "אמרתי לו והתחבקנו הוא כמובן אחד מה'חברה שלנו , "היי " אמרה מעיין שניהם רבים כל הזמן .. אבל הם כאלה דומים...רגילים לקבל מה שהם רוצים...אוהבים לעשות כיף חיים מכל דבר ובלאגן , השארתי אותם שם לריב והלכתי גם עדי האוייבת שלי כמובן עמדה באסיפה ואז ראיתי אותו בולט עם נוחכות יפה כזה...מיוחד ...אמרתי שלום לכמה שם כולל מאט שבדיוק בא אחח אוהב לבוא בדקה ה-90 אין עליו חח ,
"גייק" שמעתי קול זה היה ויל ,"וילוווווווווווווש!" צוחחתי הרסתי לכמה את האוזניים וראיתי שכל המבטים הופנו אליי כולל החדש , חיבקתי את ויל חזק ... ואז נזכרתי מה הוא אמר ,"גייק?!"שאלתי מופתעת בטעות בקול , החדש הסתכל עליי ואז בדיוק היה צלצול, "לחדש קוראים גייק" אמר ויל וצחק, "אויי אתה כל כך מת! ואתה גרמתה לי לצרוח את שמו ואני בכלל לא ידעתי אוי נוו בגלל זה הוא חייך " צעקתי עליו ,והוא צחק שנינו התקדמנו לכיתה, "איך את עם היום הזה ?" שאל , "בסדר" אמרתי " והאמת ?" הוא שאל אחח הוא כל כך מכיר אותי, "לא טוב כל כך " הוצאתי את זה, "תעברי את זה כמו גדולה... " הוא אמר וחיבק אותי חצי חיבוק, "אני מקווה"
נכנסנו לכיתה ראיתי את גייק שם אוו הוא גם בכיתה איתנו ואיזה פאדיחות עשיתיי פאק!!
התיישבתי וחיכנו למורה שבדיוק נכנסה ... אני חייבת לשכוח מזה מהתאריך הזה ... זה לא יכול לרדוף אותי כל הזמן זה נגמר... זה היה לפני הרבה זמן ואני חייבת להתגבר על עצמי ...
****
"הוא עבר תאונה...הוא כרגע במצב קשה בבית חולים..."הטלפון נפל לי מהיד לא יכלתי להמשיך לשמוע , דמעות ירדו וירדו .... הבנתי שזהו לא זה לא יכול להיות ! צרחתי בבכי תים אחי ששמע רץ אליי וניחם אותי , נסענו לבית חולים וגילנו שזהו ....חשבתי שחיי נגמרו הייתי בדיכאון ולא יכלתי לעשות כלום ... החזקתי את התמונה ביד...כולה הייתה רטובה מדמעות, זה הסוף "הוא כבר לא איתנו " שמעתי....
הצייפיה למשהו שלא יבוא :'(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
