כל כך קשים עמוסים מעצבנים שוברים הורגים רוצחים פוצעים פותחים פצעים ישנים מאכזבים מייאשים ארוכים שלא נגמרים כואבים זה כמעט כאילו אתה נחנק למוות, ואין לך שום דבר לעשות נגד אתה נחנק מהעומס אתה רק רוצה למות רק רוצה להגיע הביתה לשמיכה החמה שלך רק רוצה שהאדמה תפתח ותבלע אותך עמוק עמוק עמוק ומחר יש לך יום שנגמר בערך ב1 בלילה מה שאומר שאת 17 שעות רצוף מחוץ לבית ולא אכפת לך יותר לא אכפת לך מכלום רק שיגיע הסוף שבוע והכל יהיה לבד ושקט שקט וטוב שקט ורגוע
וכשההורים סוף סוף לא בבית, ויש לך 3 שעות, בפעם הראשונה בחודשיים האחרונים, בהן אתה באמת לבד. האושר הכי גדול הוא לשבת מתחת לפוך, עם כוס תה רותחת וענקית, כזאת ששורפת לך את כל הגרון בכל שלוק, ולא נגמרת נוסף לביסקויטים ולשמוע בלופים את Skinny Love סוף סוף, קצת פינת נחמה
אם מישהו שר לי, אני מתמוססת למוות, הופכת לנוזל קסום מלא בנצנצים על הריצפה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
GLITCH~