בונז'ור! לא תאמינו מה קרה לי לפני שבוע אני עדיין מזועזעת זה היה בוקר מקסים השמיים היו כל כך בהירים ובלי עננים לקחו אותנו לטיול ביער היער הירוק עד יער יפהפה ומיוחד ממש דה לה בידיטאסי! אני והאחים בני הדודים והקרובים ארוזים יפה יפה עדינים ממש כמו ה"סירכונסיזיון נובלס" אבותינו הרוח הקרירה מזיזה אותנו מצד לצד מפזרת ומקרבת או מרחיקה נחים ברוגע בטיול הנפלא
אך לפתע! עצם גדול הגיח מלמעלה וטלטל אותנו! הכל רעד! הכל שקשק! נלקחנו מעלה בין זרועות העצם הזר דחוסים כולם ביחד ולא רואים כלום מפוחדים כל כך ופתאום... נופלים נפילה ארוכה ואכזרית!
כשהתעוררנו, פצועים וחבולים היינו מפוזרים במרחקים גדולים אחד מהשני ללא יכולת לעזור או לקבל עזרה קפואים במקום, מבועתים נשארנו שם עזובים ונואשים לעזרה במשך שעות על גבי שעות כמעט עד השקיעה עד שהגיע יצור ענקי עצום ושחור עם פה מוזר וחד שהתקרבה אליי עוד ועוד ועוד עד שהייתה במרחק נגיעה ממני התחננתי לעזרה לרחמים לאנושיות לא מגיע לבגטים מלכותיים כמונו מעשים שכאלה אך היצור התכופף ולפני ששמתי לב... חושך.
חושך ולחות. דגואט וגועל מצאתי את עצמי בחזרה עם חלק מאחיי, תקווה עלתה בי לרגע אך מיד משטח שרירי דחף אותנו אל עבר כדור גדול עגול ורירי הנמצא מעלינו ומשם נפלנו, שוב נפילה ארוכה ומבעיתה נחתנו בתוך בריכה צורבת, מתלוננים על הריח ועל היצורים המוזרים תחושת הכאב והסבל הנורא לתקופה ארוכה ובלתי נסבלת אשר נגמרה כאשר הגענו לחלל מעורר בחילה אני מנחשת שהיה נראה כמנסרה ארוכה בחלל זה נדחפנו ונדחסנו והוזזנו בעיקר על ידי קירות שריריים שפעלו ללא הפסקה לא הייתה לי מעולם חוויה כזו מזוויעה ומחרידה וזה לא נגמר כאן! הסוף היה עוד גרוע בהרבה! בסוף... בסוף... אני לא רוצה לדבר על זה.
בדרך כלל מספרים שאני אוהבת, אני שומרת ציטטוטים אהובים.
כל הספר כולו הוא ציטוט אחד מושלם. ויש לשמור עליו ככה - אשמת הכוכבים - קראתי מהסיפרייה והולכת לקנות אותו רק כדי שישאר בתור ציטוט מושלם, ולא רק זיכרון. כי הזיכרון לא מחייה. הוא רק קובר
*מתנגדת לסמן שקראתי אותו ברשימת ה"לקרוא", מתכחשת להודות שהוא נגמר *בהחלט הולכת להיות תקועה לתקופה ארוכה בשפתו המושלמת של הספר, ולצטט ממנו רבות
הטילו עליי משימה! בואו נגיד שבבית, אני כפוית טובה שלא עושה כלום.
אני צריכה במשך חמישה ימים רצופים בבית לעשות משהו שאני לא עושה בדרך כלל, ולתעד בכתב כיצד הגיבו אורחים \ בני המשפחה אבל אני רוצה לעשות משהו מעניין. רעיונות?
להבין לבד מה קרה אל תתעלם ותצפה שאבין לבד שנמאס לך או שאני מציקה תגיד משהו כל דבר תן לי אפילו משפט אחד שאומר מה קרה רק שלא אצטרך להבין ולדמיין לבד מה לא בסדר בי. כי מובן מאליו שאלך על הגרוע ביותר ושאכעס על עצמי לתקופה ארוכה על מה שאני חושבת שאתה חושב עליי
על מה שגרם לבן אדם היחיד שהצליח לגרום לי לגמרי לבטוח בו להתרחק ולהתעלם ממני.
(זה לא החבר, החבר מקסים ♥ רק שאני עוד לא לגמרי מכירה אותו)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
GLITCH~
