We’’re half way there - Livin’’ on a prayer
חייה של נערה בנרניה |
| 7/2012
ווואו כמה זמן לא כתבתי פה ...
בכל אופן לפני כמה דקות מצאתי את האתר הזה , ואני יודעת שהרבה לא מאמינים לזה ,אבל אני דווקא נורא מאמינה לזה , כל אחד והשריטות שלו (או שלא ) . כתוב שם שהרצון החשאי שלי זה להופיע בפני קהל (מזל תאומים) וזה כ''כ נכון (כמו הדברים האחרים שכתובים שם) , אני אוהבת משחק , אני יודעת שלא נולדתי עם כישרון משחק ואני לא נטלי פורטמן כולשהיא , כולה שיחקתי ב3 הצגות בחיים שלי ,אבל גם זה , אני כל כך נהנתי לעשות אותם ,אני אוהבת לשחק וזה בעצם החלום שלי ואפילו אמא שלי אומרת לי שלמה לא בעצם ...
התשובה היא שאני צריכה או רוצה או שניהם ביחד -להיות רופאה בעתיד (ללמוד משהו שקשור לגנטיקה) ,כן אני יודעת שאני עוד קטנה כדי לחשוב על זה ,אבל אני מבולבלת , כי מצד אחד רופא זה ידע וידע זה אי אפשר לקחת ממך ,זה מקצוע לכל החיים , דבר קבוע ומעניין ,מאוד .
אני אוהבת רפואה וכל מה שקשור לזה ,וההורים שלי דוחפים אותי להיות בן אדם משכיל עם תואר - רצוי פרופסור תמר .
אבל מצד שני , אני אוהבת משחק ,מאוד מאוד מאוד , בפעם האחרונה ששיחקתי בהצגה (שנה שעברה) אני לא הייתי התפקיד הראשי וכולם חשבו שכן - וממש החמיאו לי ,וזה כזה כיף ...
בקיצור שאני מסיימת לכתוב את זה ,הבנתי שההשכלה זה יותר חשוב ,וזה יכול להשאר כתחביב , מה אף פעם לא ראיתם רופא שחקן ; ) ?
דבר שני , שונאת שמתייחסים אליי כאילו אני ילדה קטנה ,אני בת 16 , אני לא איזו ילדה ביסודי שצריכה שידבקו אלייה כל שניה ,
אמא שלי צריכה לשחרר אותי קצת ..
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
