~אני לא מנסה לפגוע~
מכירים את התקופה האפלה הזאת בחיים? ששונאים את ההורים שהכל שחור ואפל ושהחיים חרא שאתה חש את עצמך בנאדם נוראי וכל מה שאתה רוצה זה "לעשן ולשתות" "להיות משוגע" הWANNA BEז האלה.. לא יודכת עם לקרוא להם ככה אבל משו כזה.
זה ממש מעצבן אותי.
ואת כזאת.
זה בסדר כי לכולם יש את התקופות הפרקיות אמואיות האלה,
אתם מבינים על מה אני מדברת אני בטוחה,
זה עובר לכולם
אבל לך זה עוד לא עבר
וזה כלכך עצוב.
רציני.
את מתגעגעת אלי ואני אלייך
אבל אנחנו לא נוכל להיות יותר כמו פעם
אני התבגרתי ממש
ולמרות שאת אפילו יותר גדולה ממני בגיל וזה נשמע לא הגיוני
אני בראש שלי בכלל בצבא
זה מרגיש כאילו את יותר קטנה ממני לפחות בשנתיים
כאילו נתקעת בקטע הפריקי דכאוני הזה.
את לא משוגעת נשמה,
את לא יודעת בכלל מהזה להיות משוגע
כל זה זה פוזה
קצת פחות גרוע מפוזה אבל טיפ'לה...
גמאני אומרת שהחיים חרא אבל אני לא עושה סצנה גדולה מהריבים הנוראיים שלי עם המשפחה והבעיות שלי בלימודים ובבית ובחיים עצמם.
אם ישלך בעיות עם אמא אז באמת תנסי לתפור את זה אל תתלונני סתם
אם זה באמת היה כלכך "קשה" לא היית מספרת את זה לכל אדם שני
יו זה פשוט מעצבן אותי.
אני אוהבת אותך כלכך אבל את חייבת להפסיק עם זה
חייבת להתבגר טיפה ולהבין שגם בצםר זה טוב
ויש הרבה דברים לעשות חוץ מ "לשתות" ו"לעשן"
את תראי שאם את פשוט לשניה לא תחשבי על כל זה ותעלי חיוך על הפנים
הכל יהיה עצלך טוב.
אני יודעת שאחרי שאת תקראי את זה את כלכך הולכת לריב איתי, ולא לדבר איתי ובלהבלהבלה
כחברה ממש טובה שלך
הייתי חייבת איךשהו איפהשו להוציא את זה.
אני חייבת לך, את עוזרת לי, אני עוזרת לך.
אני לא אומרת שאת פוסטמה לגמרי וצריכה עזרה לשיקום עצמי או משו כזה..
אני רק רוצה שתרימי את הגב
זקפי את הצוור
תפקחי עיניים
ואת פשוט תביני לבד.
-לקחתי סיכון ענק בפוסט הזה, אני מקווה שהיא לא תשנא אותי\תכעס עלי\תתעצבן\לא תדבר איתי\וכאלה...-
אני עדיין אוהבת אותך ותמיד אוהב, את חלק ענק מהלב שלי ואי אפשר סתם ככה לשכוח את הכל, בשביל להתקרב שוב אחת לשניה אנחנו חייבות לעשות מאמץ.
אגב, פגשתי במקרה את אופק ברחוב.חתיך שלי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Lighters Up