"סוס מנצח לא מחליפים" זו הססמה שעברה בראש של המפיקים בדיסני כשעבדו על הפרש הבודד. "שודדי הקאריביים מתחילים לדעוך" הם אמרו, "בואו ניקח את אותם יוצרים, נשאיר את גור ורבינסקי לביים, נשאיר את ג'וני דפ וגם את הבעות הפנים שלו, רק נחליף את הים במערב הפרוע!". איך לומר את זה, הרוח של שודדי הקאריביים נושבת כאן בחוזקה, וזה לא לטובת הסרט.

הפרש הבודד הפך במרוצת השנים לסמל של התרבות האמריקאית, מה שהתחיל כתוכנית רדיו הפך להצלחה מסחררת שבעקבותה הגיעו ספרים ותונכית טלוויזיה. הפרש הבודד גרסאת 2013 מציג עורך דין שהפך לפרש האחרון בטקסס (ארמי האמר) וטונטו האינדיאני המשוגע (ג'וני דפ) רודפים אחר הפושע חסר הרחמים שהביא להשמדת השבט של טונטו.

אני אתחיל מהטוב, כי בסרט כזה הרע משאיר את הטעם. גור ורבינסקי יודע לביים אקשן. מהסוג הזה שמצריך קורדינציה מופתית, בסדר גודל עצום, ממש כמו ב... לפרש הבודד יש כמה סצנות של אקשן מהסוג שבאים בשבילו לקולנוע, מהסוג שמעלה חיוך של "וואלה, כל הבלאגן הזה היה מתוכנן כל פרט קטן מההתחלה".

אבל, וזה אבל גדול, סצנות האקשן האלה בודדות במגרש, מרגיש שהפרש הבודד הוא סרט רע שמורכב מקטעים טובים. ובכל זאת, הוא ארוך לאללה (טרנד שהופיע בהרבה סרטים הקיץ, אבל הפרש הבודד מרגיש ארוך יותר מכולם יחד) ומעצבן משיעמום. כל כמה זמן אנחנו חוזרים לסיפור מסגרת שקוטע את הסרט ושוחט אותו עד הסוף. הליהוק של ג'וני דפ לא כל כך תמוה כשחושבים על ניסיון השחזור של ההצלחה של שודדי, ובכל זאת דפ מאוס כל כך שקשה להאמין כמה היה אפשר לאהוב אותו. ועוד דבר, בכל הקרבות המרשימים האלה אסור להראות טיפת דם מאדם שנורה, אבל באופן אבסורדי ביותר מותר להראות סצנות אלימות במיוחד שלא יביישו סרטים ראוותניים במיוחד שמציגות, בין היתר, עקירה של הלב הידיים חשופות.

אם לסכם, הפרש הבודד הוא כישלון נחרץ. הוא כל כך לא נחוץ, כל כך ארוך, כל כך בלתי נסבל שהוא אפילו מעלים את הכיף שבאקשן כל כך מסוגנן שיש בו. קחו את ג'ק ספארו ותחזירו אותו לספינה שלו בלב הים או שלא תחזירו אותו בכלל. ואם אתם מתעקשים להגיש לי את אותה הגברת בשינוי אדרת, שלפחות תתלבש טוב.