כיפור תשע״ד. הייתי בים עם הקטנה. אני לא חובבת ים בגלל שחם שם מידי לטעמי ובגלל שאחר כך הבית מלאאא חול, אבל זה כלום מול הרצון לשעשע את הקטנה כמה שיותר :))
 

אז היינו כמה פעמים בים בקיץ הזה אבל בפעם האחרונה היא החליטה שזה מעניין להכניס צדפים לפה, וזה עוד יותר מעניין להכניס אותם כשאמא לא מסכימה לזה. אז לא לקחתי אותה בשבועות האחרונים, כי ממש לא מתאים שהיא תבלע איזה צדף חד, ואתמול אמרתי שננסה שוב, אז הלכנו. היינו מוקדם בבוקר, באיזו פיסת חוף עם צל. גם במים היה צל (!). והיה ממש נחמד :) כזאת מתוקה, צעדה בשמחה מהארמונות שבנינו בחול אל המים, ושוב לחול. ושוב למים. ובמים - אספה צדפים משפת הים וזרקה למים. וכשהתקרבה למים - נבהלה מהגלים הקטנים וחזרה לחול. ואחר כך ניסתה שוב להתקרב, ושוב נבהלה, אבל פחות. וחוזר חלילה. עד שהגלים הקטנים כבר לא הזיזו לה. והכל במין רצינות נוכח המשימה (לאסוף ולזרוק לים) מעורבת בשמחה מהחוויה החדשה. כזאת מתוקה, שקשה לתאר.

אז זהו. כיפור של ים. כיפור ים. היה נחמד. והכיפור הזה לא ממש עשיתי חשבון נפש. ולא ביקשתי סליחה, בניגוד לכיפורים קודמים. אולי כי הכל מתגמד יחסית לצרות שלי השנה. אז לא הרגשתי שממש חטאתי או שצריך לעשות חשבון דווקא בכיפור. השנה הזאת אני יכולה לומר שעשיתי חשבון נפש כל השנה. או לפחות ניסיתי. ורק :( יוצא מהחשבון הזה. 

:(

אז אני ב :( אבל לפחות הקטנה שמחה. השנה בחשבון שאני עושה אפשר לרשום בכף הזכות גם את השמחה שלה, או יותר נכון את החלק שלי בזה :) איזה מדהים זה, להיות הורה.

שוב שנה טובה לכולם.