אבל בכלל לא באתי לקטר אלא באתי לכתוב על מאורעותינו בגינת המשחקים, הידועה בכינוייה - הגינה.

אז לפני כמה ימים היינו בגינה עם חברה ובנה המתוק, נקרא לו ליאוראור. וישבתי איתם על הרצפה שם והפרחתי להם בועות סבון ותוך כמה דקות הוקפתי בעוד כמה ילדים מתוקים שרצו להצטרף. הקטנה שלי חברותית להפליא ותקשורתית באופן מדהים אז היא הזמינה אותם לשבת לידה ואז הפרחתי אני את הבועות לשמחת כל החבורה, ואז גם הם בתורות הפריחו ורדפו אחרי הבועות וככה העסקתי חמישה ילדים בערך למשך חצי שעה או יותר ובעלות של שני שקלים :)) זה היה ממש כיף :))
בין הילדים המתוקים ששיחקו איתנו היו שני ילדים שחורים שבאו לגינה עם שני אבות לבנים. אז התחלנו לדבר, ואני חשבתי שהם מאומצים והם הסבירו שהם ילדי פליטים והם מטפלים בהם חלק מהשבוע ובשאר הזמן הם עם האימהות שלהם. לא אחים, ואבא אחד בכלא והשני לא בתמונה. והסיפור הזה כל כך ריגש אותי שכבר כמה ימים שאני רוצה לבוא ולכתוב עליו.

אבות מקסימים כאלה. ככה, מקדישים המון מזמנם הפנוי, עם ילדי פליטים, כבר יותר משנה. מדהים.