למען האמת אני לא מופתעת, אבל קיוויתי שזה לא יקרה. בזה הרגע מישהו אמר לי שהשמנתי. ושאני אזהר וכדאי לי לעשות ספורט
אני מרגישה כל כך מושפלת ומובכת. למה נתתי לעצמי להגיע למצב הזה? גועל נפש אני דוחה את עצמי ואת כל מי שמסביבי
לא מגיע לי בכלל לצאת ולהנות או לעשות כל דבר. פרה עצלנית זה מה שאני, אם הייתי מזיזה את התחת זה לא היה קורה.
נשבעת שזה הסוף. לא מעניין אותי אם אני אצטרך להקיא או לצום או לא יודעת מה, אני אתחיל לספור קלוריות אם צריך. אף אחד לעולם לא יגיד לי דבר כזה שוב. אף אחד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
god save the girl