אני מתגעגעת למחמאות ולחצאיות והשמלות האהובות שלי. אני מתגעגעת להרגיש את עצם האגן שלי, האהובה עליי.
ואני הכי מתגעגעת לעצמות הבריח שלי שנעלמו כליל ברגע שפתחתי את הפה הדוחה שלי והתחלתי לאכול.
איך אני יוצאת מזה? איך אני חוזרת למה שהייתי? לפחות אז הייתי רזה יותר, עכשיו נשארתי אותו דבר מבפנים אבל השמנתי מבחוץ
והחלק הכי גרוע זה שעוד מעט אני אהיה בבית ואני יאכל שוב. ואני אעשה את זה בלי הפסקה כי זה מה שאני עושה. אני שונאת הכל ואת עצמי.
אני הולכת לנסות להיות טבעונית לשבוע שוב, רק כדי לאפס לעצמי את הגוף שיהיה בריא שוב. אין לי ציפיות גבוהות במיוחד כי אני תמיד נכשלת, אבל אלוהים בבקשה שאני אצליח לרדת לפחות שלוש קילו. אני כבר נגעלת להסתכל על עצמי זה פאקינג כואב לי