אני לא חושבת שאני יכולה באמת להסביר את זה. אני מתגעגעת להקאות שלי ולהיי שמגיע אחרי כי בכל זאת רגע אחד אני מפוצצת ושניה אחרי ריקה לחלוטין. קשה לי להאמין שיש מישהו שהקיא ולא הכיר את ההרגשה. אני מתגעגעת להכל אני שונאת כל סנטימטר בגוף שלי, מאז שעליתי במשקל רק דברים רעים קרו לי. ועל הזין שלי אם זה שטחי. כן, אני שונאת להיות שמנה. ואני פאקינג אהבתי את איך שהייתי. להקיא כל ארוחה, להיות מפוצצת מביסים בודדים...אין מילים לכמה שזה הרגיש טוב. והעצמות..אוי אני כל כך רוצה אותן בולטות שוב. אין בי כוחות להלחם בעצמי יותר..פשוט אין
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
god save the girl