כמו שכבר עדכנתי ביום שלישי ברביעי הלכתי לקב"ן
זה היה אחד הדברים הכי קשים שעברתי, זאת פעם ראשונה שאני
פותחת הכל מול איש מקצוע, מול אדם שאמור לנתח אותי.
פשוט לא הגיע לי לעבור את זה!
זה היה גדול עליי, הרגשתי שאני עוד שניה מתמוטטת, לא הצלחתי לדבר,
גמגמתי, לא ידעתי איך לפתוח את זה, איך להתחיל לספר...
הוא החליט להכניס אותי לטיפול באופן קבוע אצל פסיכולוגית, דבר שידעתי
שיקרה מראש אז לא הופתעתי אבל לקחתי את זה קשה.
הוא גם אמר שאני אהיה במעקב קבוע אצל הרופא כדי לראות שאין ירידה
משמעותית במשקל :/
אבל שום דבר לא יעצור אותי.
73 שעות של צום מאחוריי וההרגשה מדהימה!
אני מרגישה מעולה, לא רעבה, לא חלשה... אני לא יודעת מאיפה אני מביאה
את הכוחות לעשות מלא ספורט יחד עם הצום אבל זה קורה :)
מקווה שיתאפשר לי להמשיך גם מחר עם כל הארוחות המשפחתיות האלה...
שבת שלום לכולן :)
