כ"כ מאוכזבת,
כ"כ סובלת,
כ"כ לא מרוצה מעצמי.
תמיד הייתי בשליטה, הייתי כ"כ חזקה.
הכח רצון ניצח את הכל ולרגע לא הורדתי את העניים מהמטרה!
לאן כל זה נעלם?!
כבר שבועיים שאיבדתי את זה, איבדת את השליטה.
לא יודעת איך זה קרה...
אבל מה שבטוח רק אני אשמה בזה.
לא מחפשת אשמים ולא מחפשת תירוצים. זה בגללי.
אוכלת - מקיאה. אוכלת - מקיאה. אוכלת - מקיאה.
לוקחת 4 משלשלים כל פעם, עושה ספורט, מנסה מרק כרוב.
אבל כלום לא עוזר - איך זה יעזור אם אני כל היום אוכלת?!?
מ ט ו מ ט מ ת !
זה כ"כ כואב, החוסר שליטה... כואב לי בכל הגוף,
כואב בנפש, כואב כל הזמן. מילים לא יכולות לתאר כמה זה קשה.
אין לי שקט מזה, רק על זה אני חושבת כל היום זה מוציא אותי מדעתי
אני כל היום עצבנית, לחוצה, זה פשוט מטריף אותי.
רוצה לצום שבוע!! רוצה לצום!
מה הטעם בלאכול? זה דוחה. שונאת אוכל.
אפשר בלי!
חייבת לחזור לשליטה, חייבת! לפני שאני אשתגע.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
