בוקר טוב בנות מקסימות :)
אני יודעת שאני לא מעדכנת הרבה כמו פעם
זה לא שאין לי צורך לכתוב, יש לי יותר מתמיד.
פשוט שום דבר לא קורה והמצב לא משתנה אז
אין לי יותר מידי מה לעדכן.
המצב לא טוב, אבל כמה אפשר לכתוב אותו דבר?
אפילו אותי זה מייאש...
לפני כמה ימים בכיתי לחברה שלי בטלפון שאני לא מרגישה שייכת
בשום מקום. עם החברים כבר מזמן איבדתי עניין ואני מרגישה כמו
עצם זר אך לאחרונה גם בבסיס ואפילו גם בבית אני מרגישה חוסר
שייכות.
אני לא מוצאת את עצמי בשום מקום.
כאילו לא נועדתי להיות פה.
אני מרגישה שנולדתי בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון.
היא שאלה אותי: "גם בבלוג את לא מרגישה שייכת?"
מיד אחרי שהיא שאלה אותי הבנתי לאן אני שייכת.
פה זה המקום היחיד שאני מרגישה שייכת אליו.
כאן באמת מבינים אותי, תומכים בי, מכירים אותי כפי שאני בלי כל המסכות.
בחוץ מעט מאוד אנשים יודעים מי אני.
אפילו ההורים שלי חושבים שאני בן אדם אחר לגמרי.
הבלוג הזה וכל האנשים המדהימים שנמצאים כאן אלה המשפחה האמיתית שלי!
אז התחלנו חודש חדש ואני מנסה להתחיל אותו בצורה הטובה
ביותר, לחזור לעצמי ולכח רצון שהיה לי פעם.
להילחם בבולמוסים ולא להיכנע להם!
אני באמת מקווה להיות חזקה מזה.
שיהיה לכולן יום מקסים - אתן חזקות! ♥
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
