זה מכרסם אותי מבפנים,

התשוקה שלי להחזיר את התשוקה שלי,

הרצון שלי לרוץ אחרי אדם אהוב שנדמה לי שאני מתגעגעת אליו כמו שהוא מתגעגע אלי,

אם בדרך כלל הלב רצה להשאר והראש לא,

במקרה הנוכחי אני מכריחה את עצמי להשאר, כי אני יודעת שבהחלט אפשר למות מבדידות,

זה נשמע איום ונורא,

אבל זו המציאות, וישנם רגעים קטנים שבהם אני שמחה,

והם קטנים להחריד,

ואני נאחזת בהם כאילו כל חיי תלויים בגרגרי חול האלה,

אני מחפשת תשומת לב וחיבה, רצה משיטה לשיטה,

מתחבולה לתחבולה,

האמת היא שאני לא יודעת להכיל את כבדות הלב שלי,

אני מתעטפת בעצמי,

בכאב ובספק,

זה יגן עלי טוב יותר מהידיים המגושמות שלך גם ככה.

לילדות עם חרדות נטישה קשה לקום וללכת בסופו של יום, אבל לפעמים, הן צריכות.