הפנים שלך רק חצי קריאות וזה מעורר רק חצאי חששות,

אני תולה עליך חיוכים וגניחות,

ואכשהו אתה מצליח להחליק פנימה בין הסתירות הפנימיות והפראנויות,

אתה מעניק עקצוצי אישור וחמימות שימחה,

הימים נמתחים תחת רגליי משאלות הלב,

והידיים מנסות להספיק ליצור מרחב מספק לקראת עתיד,

אז אני עוטפת את עצמי בחיוביות מסנוורת וקיטשית להחריד

ומחלקת כריזמה מעורערת לכל הדורש,

התקדמות אמיתית נוצרת רק מתוך בעירה פנימית,

וגם זה בא במנות קצובות, קצרות מכדי להכיל את ההרגל הטורדני שלי,

חוסר בדחיית סיפוקים.