קוניצ'יוואה 3>

לאחרונה אני מוצאת את עצמי כותבת פה הרבה,טוב לפעמים גם מהחברים הכי טובים אני

מעדיפה להסטיר את העבר האפל שלי,ופשוט להוציא אותו אונליין בבלוג.הפעם החלטתי להשתתף

במסורת הזו,10 דברים שאפחד לא ידע עלי.אני לא אמשוך אתזה,ובנשימה עמוקה אכתוב פה סעיף סעיף.

הבא נתחיל?

1.גדלתי במשפחה אלימה-אבא הכה אותי עוד מגיל קטן,על דברים חסרי משמעות.

אמא גם,כזכור לי הכתה אותי עוד מגיל 6-7,עד היום,היא טוענת שזו אשמתי,אבל אני יודעת מי האשם פה.

אחותי,את האמת אתזה אני אפרט כבר בהמשך.אבל אפעם לא היינו קרובות,חוץ מקשר דם ובית משוטף,אין שום קשר אחר.

2.הפרעות אכילה-זה התחיל מסתם דיאטה ונגמר בדברים אחרים לגמרי.

3.נצרות-התנצרתי באוקראינה בגיל 7-8.הצלב בגודל מיקרוסקופי שהיה לי אז נאבד,אבל עדיין נשארה לי המטפחת מהאירוע.

ורודה-לבנה עם טחרה וצלב קטן טפור עליה.כל פעם שאני רואה אותה זה מעלים לי את כל העצבים והדאגות.

4.כשהייתי תינוקת הייתי מאוד בעייתית.כלומר משהוא תמיד גרם לי לכאבים עזים כנראה,ואף רופא לא באמת עשה משהו.

כנראה זה השפיע על משהו מאוד חזק,ככה שיש לי היום פיוז קצר וקושי לדבר יותר מדי נכון,אפשר להגיד שלא אהיה מנחה בסופר גול.

5.בתולין-כן,אני בתולה יחסית לצוציקיות בנות 14 אחרות.לא יודעת למה,אבל קצת מעליב שאנשים מפקפקים בי שאני לא.

6.הטרדות-חוויתי אין ספור הטרדות מניות.משהורג אותי שכמה מהם טענו שהם אוהבים אותי ורוצים אותי,ואשכרע חשבו

שאני אשכח להם את ההטרדות.אף אחת מההטרדות אפעם לא דווחה,אבל השנה כבר אפחד לא נגע בי ככה,אז בנתיים אני בסדר.

אגב,בגיל 4 אחותי הביא אותי אל חברה שלה,כשהן היו בערך בנות 15-16,סגרו אותי בבית שם ו..טוב אז איבדתי לראשונה את התמימות.

7.בילדות הייתי סוג של חננה-טום בוי.הייתי ברווזון מכוער מהלך,ומכיתה ה' הפכתי לפריקית-טום בוי.

כמובן שזה לא התקבל מבחינת הילדים והחברים שהיו לי אז,עד כיתה ח' הייתי פריקית,מה שמוזר היום אין לזה זכר,ואנשים נוטים לפעמים לחשוב שאני פקאצה-סנובית,כשאני ההפך הגמור.

8.אני לא רואה בעין אחת.3:6 עם אני לא טועה.עין אחת רואה מצוין,השנייה לא רואה טוב,לכן המוח די ניתק את השימוש בה 

ורק העין הטובה נמצאת אצלי לרב בשימוש לראייה.

9.בגיל 13 צבעתי את השיער לבלונד.בלי רשות או הסכמה.עד גיל 13 היה לי ביטחון בירצפה,

עד שהתחלתי לקבל מחמאות מהצד,ולא שמעתי יותר תמילה מכוערת,ובעצם בגיל 13 הופיעו לי המחזרים הראשונים.

אז הפסקתי להיות ברווזון מכוער.

10.אין לי חדר.אחותי בת ה24 (אהמתקני-ביתאהמ) קיבלה תחדר,וטוב ההורים אפילו לא מנסים לחפש דירה חדשה.אגב.גם אפעם לא באמת השקיעו בי ובאחותי כשהיינו ילדות,קיבלתי בתורשה את אותה מיטת סורגים מתפרקת,וכשאנחנו מבקרות את אחיין שלי,

טוב שתינו די מקנאות שבחיים לא השקיעו באנו כמו שהשקיעו בו.

יכול להיות שהדברים פה יצאו יותר מדי שחורים ועצובים,ומקווה שלא הוריד לכם דמעה.אז כמו ששמתם לב,

לא הייתה לי תילדות הכי קלה בעולם,אבל נא לא לקבל רושם מוטעה.אני לא ענייה או כביכול,פשוט ההורים לא משקיענים במיוחד.

כי נראה לי שהצלחתי לגרום לי לרחם על עצמי,אבל אני מכירה אנשים עם עבר הרבה יותר אפל וקודר ממני,ככה שנראה

לי בנתיים אני יחסית בסדר