בחדר ההמתנה של מחלות הנפש משחקי דמיון הם ברירת מחדל , אשתה עוד כוס תה , סוכרזית אחת

ואמשיך להוליך את עצמי שולל ,בחדר ההמתנה של מחלות הנפש תמורת פרוטות מציעים לך תפנית אז

אני צוללת ועולה , צוחקת ובוכה , שלא יגידו שאני בזבזנית , ואתה תעמוד כמו מטרה מול החיצים שאני זורקת

חצי חשוף חצי חצוף , משחק באש , בזמן שאני חושבת על היידים האלה שלך ןעל ליבי המתבגר

הנשבר , המבקש . . . 

לילה בלי שינה גרם לי להבין , להצטער אבל בעיקר עם הרבה רצון לתקן .. החיים קצרים

אל תבזבזו אותם ככה סתם , בתקווה שאני אצליח במבחן במתמטיקה בדרך פלא כלשהי !

כי בכול זאת יום שלישי פעמיים כי טוב  :)

כשהיית בן שבע כ"כ רצית להיות רגיל. לא מוזר.

כשהגעת ל15 רק רצית להיות מוזר, אבל כבר לא היה סיכוי

אז בגיל 16 סוף סוף נכנעת ,עשית הכל כדי לעוף עם העדר

העולם נעצר לנו ב16

זה רק עניין של זמן :)

לא מאמינההה שזה הטיו"ש האחרון שלי אינעללל העולםםםם