פשוט פשוט מעצבן.
כמה שאני גאה לשרת בצבא כי אני מרגישה שאני תורמת למדינה ומצילה חיי אדם בתפקיד שאני עושה.
אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שהצבא יכול לטמטם אנשים.
אנשים מגיעים לצבא ויש להם שתי אפשרויות: א) להיות אתה עצמך ב) להמציא את עצמך מחדש ג) לעשות פוזות
רוב השירות שלי ראיתי אנשים שמנסים להיות אנשים אחרים ורואים את זה עליהם. זה נראה מאולץ.
אני סגרתי עצמאות וגם שבת, לא עם האנשים שאני הכי מתה בעולם... אבל בסדר. צריך לסבול מדי פעם.
אתמול חוויתי פשוט התחצפות ממישהו שלובש על עצמו פוזה של "אני בוגר וכו'". לא מספיק שהבן אדם הזה בא אליי עם טענות, התחיל לצעוק.
הוא הגיע לפני ארבעה חודשים לבסיס. ואני בבסיס כבר שנה ושמונה חודשים.
עכשיו סבבה נשים בצד את הפז"ם. כבוד של בן אדם לא קיבלתי ממנו. ואני מנסה להבין מאיפה זה מגיע...
באמת שאני מאבדת סבלנות עם אנשים כאלה. אני לא מסוגלת להתמודד עם הילדים האלה שמביאים לבסיס ומנסים לגרום לנו להרגיש כאילו לא היינו מספיק זמן בצבא כדי לדעת את זה או את זה או להכיר את זאתי, אותו....
הוא לא יודע מה זה גבולות. הוא אומר לכולם שהוא עבר הרבה דברים קשים בגלל שאמא שלו חד הורית. אבל זה לא סיבה להתייחס כך לאנשים.
ניסיתי לדבר איתו, לא לצעוק עליו. ניסיתי להקשיב לו. כי חשבתי אולי הוא נמצא במשבר כלשהו.
אבל לא!
בשם האלוהים. אני לא הבנתי מה אני לא עושה נכון. אני אחרי זה מגלה הוא מדבר לא רק מדבר מלוכלך על אנשים שעובדים איתו מאחורי גבם, אלא גם עליי. אני לא מבינה למה בכלל ניסיתי להבין אותו.
מאז מה שקרה אתמול. אני אמרתי לעצמי. זהו. נמאס לי. אין לי סבלנות. אני לא אגלה אהדה, חיבה. רק כבוד לבן אדם וזהו.
כל פעם שאני מנסה לעזור, משום מה אני נכווית קשה.
אני אומרת לכם צבא הוא הרבה דברים. אבל אני בטוחה שהוא לא משעמם.
זה קצת מוקדם מדי לסכם את השירות של (עוד 3 וחצי חודשים :P) אז אני חצי סיכום:
כשהגעתי לצבא, הייתי ילדה ביישנית. פחדתי לדבר עם אנשים או להתקרב אליהם. פחדתי ממה שאנשים יגידו עליי מאחורי הגב או ממה שחושבים על הלבוש שלי. עכשיו אני יכולה להגיד שאני התקדמתי. אני בתהליכים עדיין כמובן. אבל כן אני מרוצה מהתפקיד שלי, אני אוהבת את רוב האנשים שאיתם אני עובדת. האנשים בבסיס שלי הם בסדר גמור. יש לי חברים. אני לא פוחדת לדבר. ויש לי תמיד אוכל. (טוב אני שאחרון לא היה קשור :L)
קיצר נראה שחפרתי יותר מדי. פשוט כי יצאתי לאפטר היום ואני חושרת מחר לבסיס. כיף של החיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
