מפה והלאה

החבר שלי, הוא מעתה האקס שלי. ואיך אני מרגישה עם זה? גאה.

בתחילת השבוע הוא אמר לי את הדבר הכי הזוי בעולם וחשבתי שיש הגיון מאחורי כל ההתנהגות המוזרה שלו.. אבל הדרך שבא הוא התנהג אליי הייתה דוחה. הוא דיבר עם כולם חוץ ממני. ציפיתי דווקא ממנו שהוא לא יעשה עליי את התרגיל המסריח שעשו לי פעם, אחרי שהוא ידע כמה נפגעתי. אבל כאניראה שזה מה שהוא עשה. הוא עשה דברים שהם כל כך לא בסדר ובסופו של דבר הוא זלזל ביכולות שלי. 

הייתי בטוחה במשך כל השבוע שאולי זה לא הסוף ואולי יש לי סיכוי אבל אחרי כמה שעות זה הכה בי. אם אני לא יודעת כלום עליו, למה שידע עליי? אם הוא עושה את זה עכשיו, מה הסיכוי שהוא לא יעשה  את זה שוב? אחרי ערעורים רציניים ושבוע שפשוט הכחשתי את הסוף, פשוט הגעתי למסקנה שאני יודעת מה  צריך לעשות. שקלתי ושקלתי וברגע שהבנתי שאני כבר אחרי הקטע של הפרידה ושאני לא באמת אתאכזב, זה היה הרגע שבו נפרדתי ממנו. שלחתי אותו לדרכו ואני מקווה שהמסר שלי עבר אליו: הוא התנהג כמו זבל אמיתי.

אני לא מצטערת שנפרדתי ממנו כי נפרדתי ממישהו אחר, ולא מהחבר שלי. נפרדתי מאדם שונה לגמרי מזה שהתחלתי לצאת איתו... אל האדם שהוא היה פעם, לעומת זאת, אני אתגעגע לנצח. 

אבל כמו שכבר למדתי, לא מתחרטים על שום דבר וממשיכים לעתיד בלי להסתכל אחור..

אני שומרת לך פינה קטנה ואם תהיה לך בעיה אני תמיד אהיה פה כדי להקשיב.. אבל הלב שלי? כבר מזמן לא שלך, מצטערת להגיד.