היה חרא .
ולא , אני לא סתם מתלוננת , לא סתם כולנו התלוננו , באמת שבנו לנו טיול חרא ...
המסלולים היו יותר מידי קשים יחסית לבצפר שלם שלא היה לו שום שיעור ספורט אחרי החורף הזה שהתבטלנו בו ..
אף אחת לא הייתה בכושר בשיט ואף אחת לא הייתה במצב של להתחיל לטייל במדבר עם כאבי ראש ומסלולים
של 6 ק"מ .
אבל מה שכן, אני ממש עבדתי על עצמי לא להתלונן כל הזמן כי בתכלס זה הורס גם לי , והצלחתי במשימה !
בקושי התלוננתי (:
מה שכן היה סבבה זה המסלול האחרון של היום השני ..
הלכנו בנחל כזה והשפרצנו מלא מים ואפילו המחנכת הנשממממה שלנו נכנסה איתנו למים
והשפריצה עלינו-השפרצנו עליה (:
הנסיעות באוטובוס היו ~ק ו ר ע ו ת~ מצחווווק ,ילדה אחת נרדמה עם פה פתווח מממממש ועם סוכריה על מקל בפה,
כל המקל יוצא לה מהפה וזה היה מזההה מצחיק הייתי צריכה לצלם (;
*למרות שמסכנה, בסוף הוצאנו לה ת'סוכריה שלא תחנק*
טוב תמונה אחת - בקושי הצטלמנו ,וזאת היחידה שאהבתי *גם בקושי*
*קקי הטייץ' יצא כחול בגלל האפקט
*
הנה קצת פירוט מה עשינו בטיול (:
- 6 וחצי לפנות בוקר בבצפר , עולים על אוטובוסים ונוסעים איזה 3 שעות
- מגיעים למסלול של נחל פרס ( 6 ק"מ )
- נוסעים למצדה , שם יש מאהלים בדואים שבהם אנחנו ישנים .. נשארים שם להתקלח לישון ולאכול
- חמש ורבע לפנות בוקר עולים למצדה (וואחד עליה) כדי לראות את הזריחה (שהייתה מכוערת כי היה אבק באוויר)
- פעילויות במצדה
- יורדים את מצדה משביל הנחש (2 ק"מ , זה היה ממש מלחיץ כי יש לי סוג של פחד גבהים או אני יודעת מה)
- אוכלים ארוחת בוקר בסביבה ..
- נוסעים למסלול של נחל ארוגות
- מעגל סיכום (כל אחד אומר איך היה וזה .. )
- נוסעים הביתה בדרך קיצור איזה שעתיים נסיעה
- ואז ~ HOME SWEET HOME
זהו .. אני כותבת לכם פה כשכול הגוף שלי תפוס, כשכואב לי בכל מקום ואקמול לא עוזר ..
עם כאב ראש מהצינון (צינון בעקבות העלייה למצדה בחמש ורבע לפנות בוקר)
ועייפה לא משנה כמה אני ישנה (וגם לא ישנתי הרבה כי בבוקר פשוט לא הצלחתי להרדם עוד פעם)
נכון שכיף לי ?
- נטע
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
forever young ;]