צנצנות

- רוצה להישבר, להתקשר אלייך, להגיד שהתגעגעתי ולספר לך עליו, לשמוע את החיוך שלך ולקבל בכניעה את העצות, להתחנן שתספר לי גם מה קורה איתך ולא לקבל תשובה. כמו פעם. להכין לך כבר את העוגה, שיגיע יום רביעי ואני אהיה יפה ואתן לך אותה ושתאהב אותי שוב. ושתחבק אותי. כי אתה באמת רוצה וכי התגעגעת.

- אני רוצה שדניאל יחזיר לי הודעה, הרי שלחתי לו אותה בבוקר, לא יכול להיות שהוא לא ראה, אתה לא רוצה? זה העניין? תכתוב "לא מתאים לי". אבל אל תשאיר אותי בחוסר הידיעה הזאת. אני רוצה לחזור ליום חמישי, לשים פס גדול על כולם ופשוט לנשק אותך.

- אני רוצה שיגיע כבר יום רביעי ושברגע שרועי ירד מהאוטובוס הוא יתנפל עליי וינשק אותי.

- אני רוצה שלאיתי ימאס מהיזיזה שלו ושהוא יחזור לדבר איתי. אני מתגעגעת לשיחות שלנו שעוררו בי את כל החושים.

-רוצה שתעבור כבר הבגרות במתמטיקה ושאני אוציא רישיון ואעבוד בקיץ.

-רוצה שפיונה תתחבר לפייסבוק או לסקייפ ושנדבר שעות ושאני אשפוך את כל מה שמציק לי.

- רוצה ללכת ולקנות מלא שמלות לקיץ ולהרגיש בהן מהממת.

כל אחד מהדברים כאן יכול לשנות את המצב שלי ולעשות אותי מאושרת ברמה כלשהי.

אבל אף אחד מהם לא קורה.

לא כרגע.

וספק אם בזמן הקרוב.

כרגע המצב סטטי.

של חוסר וודאות ומועקה שאוכלים אותי מבפנים לאט לאט..