הייתי צריכה לנסוע ביום חמישי
למה לא נסעתי? לא יודעת. חשיבת יתר מטופשת
חשבתי על זה יותר מידי.. די פחדתי אני מודה ופשוט החלטתי לא לנסוע
פחדתי שמה שקורה לי בדרך כלל יחזור על עצמו
לנסוע עם ציפיה למשהו ולהתאכזב
הרגשתי טוב עם ההחלטה.. כאילו שעשיתי את הדבר הנכון ושאין טעם למהר
עכשיו הבנתי שטעיתי.
הוא לא יכול להפגש מחר
יותר מזה
יום ההולדת שלו היה ביום שיש
ככה שיום חמישי היה אידיאלי!
בדיוק הזמן! אבל לא
הייתי כל כך מבואסת ממה שהיה ביום רביעי שפשוט ויתרתי
מחר זו ההזדמנות האחרונה שלי לנסוע לאנשהו בחודש חודשיים הקרובים
הכל מפוצץ מתכונות ובגרויות!
וממש ממש רציתי לפגוש אותו.. להבהיר לעצמי מה באמת היה באותו ערב..
אולי סוף סוף למצוא את מה שאני מחפשת.. ודווקא מחר הוא עמוס עד מעל הראש
כל כך מבאס.. כל כך מאכזב..
להתחשב בזה אין לי כל כך אין לתקשר איתו..
אין פייסבוק או סקייפ ולאסאמאסים הוא בקושי עונה
אני מניחה שהקשר פשוט יתנתק לפני שאני אצליח לפגוש אותו
אני ממש מבואסת
ועוד יש את הבגרות הזאת מחר
לא רוצה
לא רוצה כלום
לילה.