טוב אז תכננתי לכתוב את זה באמת ביום של אחרי.. אבל הייתי קצת עסוקה בלימודים וכאלה..
ראשון בבוקר הגישה עוד מאתמול כבר הרבה יותר חיובית בזכות שיחה עם אחד האנשים היותר מדהימים שאני מכירה..
אני אחרי הבגרות הראשונה שלי בערבית, מליקה את הפאלפון לפני השנייה
SMS.
דניאל.
חיוך ענק :)
"בהצלחה בבגרות! לא הלכתי לבית ספר היום.. דברי איתי בכל זאת את מגיעה מוקדם או משהו"
אני נכנסת לבגרות השנייה
מתרגמת את הטקסט
עונה על השאלות
מנתחת פעלים
מתרגמת משפטים מעברית לערבית
יוצאת מהבגרות וטסה לאוטובוס.
יורדת בתחנה מרכזית. לוקחת עוד אוטובוס ומגיעה אליו.
שנינו קצת מבולבלים.. לא בטוחים מה בדיוק אופי הפגישה
מטיילים קצת.. יושבים קצת.. מדברים וצוחקים המון.. אני צוחקת המון (ממש לא קשה להצחיק אותי)
שעה שעוברת די מהר
הוא רץ לשיעור שלו
אני אחריו
ואז הוא מוצא את הכיתה אבל מישהו קורא לי ואני לא מספיקה להפרד ממנו
הולכת לעשות את הסידורים שלי
וחוזרת הביתה
שמחה
אין תחושת החמצה למרות שלא קרה שום דבר.
פשוט שמחתי שנפגשנו
נכון, עדיין אין לי הרבה איך ליצור איתו קשר..
עדיין הלו"ז שלי עמוס הרבה יותר מידי ואני בספק מתי אני אוכל לראות אותו שוב
וכן.. אני לא בדיוק יודעת מה יש בנינו אם בכלל ומה הוא חושב ומרגיש
אבל אני מאושרת :)
כי אני יודעת שיהיה טוב
ושכל עוד אני אמשיך לחשוב חיובי
הכל יהיה חיובי :)
נ.ב
התחדשתי לי ב-2 שמלות היום ;)
תאכלו המון סמורס בל"ג בעומר! D:
ג'ינג'ר 3>