צנצנות

מאיפה להתחיל?

אולי מיום חמישי..

נסעתי לעיר גדולה למפגש מדצים בנוגע לעבודה בקיץ היה שם איזו פעילות שלקחנו בה חלק (לא גדול) ואחר כל פגישת העבודה

בעודי משתעממת לי הגיע אליי אחת המדריכות בשאלה "כמה את ספונטנית?" ואכן ספונטנית אני

תוך עשרים דקות כבר הייתי במרכז קליטה לעולי אתיופיה והדרכתי על מערכת השמש

חוויה מדהימה בפני עצמה שהותירה אצל האחראי עליינו רושם לא מבוטל עליי :)

חזרתי למקום המפגש אחרי ההדרכה.. סיימנו את המפגש ועלינו על האוטובוסים הביתה

אז לא הספקתי להיפרד מקטנצ'יק וגם לא לראות את בוריס

אבל בדרך חזרה ביתה נערכו לי ולשאר המדריכים שיחות על מהלך השנה והודעה על כך שהם נשארים בתוכנית

הגיע תורי

מתיישבת עם אמלי האחראית עליי

כאן יש לי חוב קטן, לא סיפרתי על אמלי אף פעם.. לא רציתי, זה היה זיכרון רע אבל עכשיו אני צריכה אז בקצרה..

היא בכיתה שלי אבל במדצים שנה מעליי, האחראית עליי, היינו חברות ממש ממש טובות גרות אחת ליד השנייה וכל היום ביחד עכשיו אני נזכרת שכן סיפרתי, שורה אחת בקטע "בראשית". אז באמת בתנתקנו בבראשית, לא ריב גדול אבל כל אחת מצאה מקום שוטב לה יותר למרות שכן תיינו נפגענו מכל הסיפור. בקיצור ה"פרידה" הזאת עשתה לי טוב, הבנתי דברים חדשים על אנשים ועליי, מצאתי את המקום שלי בקבוצה אחרת ושיניתי את תפיסת העולם שלי. אבל משהו עדיין הפריע.. המטען הזה שנשאר..

אז התיישבנו, היא הרעיפה שבחים על ההדרכה והאכפתיות שלי ועל כל ההתנהלות שלי במהלך השנה ולבסוף אמרה: "בלי שום קשר, מאוד התגעגעתי אלייך"

התחבקנו כמה דקות, היא הייתה על סף דמעות ממש ושאר הנסיעה עברה בשיחות שבדרך עקיפה היו השלמת פערים.

אני שמחה, לא צריך להשאר בריב.. וסוף סוף אין יותר מטענים.

הגעתי הביתה, למחרת יש לי מתכונת באזרחות שלאור השבוע העמוס שהיה לי לא פתחתי את החומר אפילו פעם אחת אבל משהו אחר היה לי בראש

לאחד מהחברים היה בית ריק ביום שישי והחלטנו כל החבר'ה לעשות ארוחת יום שישי יחד

כמובן שכישרונות הבישול שלי גויסו וקבענו שאני ועוד שתיים (פ' ודני) יבואו אל אלון בעל הבית הריק ונבשל לכולם

לקניות הלכנו אני ופ' לפני הנסיעה שלי ביום חמישי, הוא אסף אותי מהבית וקנינו מצרכים ואז הוריד אותי בתחנה המרכזית.

אז היו לי מעט חששות מפני המתכונת באזרחות אבל להפתעתי הרבה הלך לי ממש טוב!

אחרי המתכונת חזרתי הביתה, החלפתי בגדים ופ' בא לקחת אותי לאלון

זאת הייתה חתיכת חוויה מדהימה! 

היינו שם ארבעתיינו, מפני שאני היחידה שיודעת לבשל אני בישלתי והפעלתי אותם כ"סו-שפים" XD

הם חתכו ירקות, עשו כלים והביאו לי דברים שהייתי צריכה משעשע זה בהחלט היה!

הכנו פאד-תאי, עוף בסומסום, כנפיים, אגול, סלטים וסושי
את רוב הדברים למדתי להכין בתאילנד ונהנתי מכל רגע!

לימדתי אותם גם להכין סושי

היינו כבר עייפים והבישול היה מלא בהתקפי צחוק

כולנו כבר התחרפנו שם והכרתי צד של פ' שלא הכרתי קודם, לימדתי אותו להין סושי, והוא התחיל לרקוד ולהתפשט XD

זה היה אחד הדברים היותר מצחיקים שראיתי אי פעם, כמובן שצילמתי את זה אבל שומעים בעיקר אותי צוחקת XD

היה פשוט אדיר!!

היינו שם מ12 בצהריים עד 7 בערב

ב7 פ' לקח אותי הביתה, התקלחתי, לבשתי שמלה, נעליים גבוהות וחזרתי לראם ב 8
הגעתי לפני כולם ואחרי שהוא ראה אותי כל היום בקוקו ספונג'ה וחולצה שעף עלייה שמן יכלתי לראות את ההפתעה כשראה אותי מסודרת ולבושה

עד 9 בערך הגיעו כולם, עשינו קידוש וישבנו לאכול. כולם החמיאו על האוכל הטעים.

אחרי הארוחה ערכנו קריוקי ושיחקנו פלונטר, אני ופ' שרנו יחד שני שירים.. את "אקדח" של אביתר בנאי ו"אה אה אה" של אפרת גוש

היה מצחיק, כיף, אדיר ומה לא?!

אפילו הצלחתי להתעלם לחלוטין מכאבי הרגליים והגב שנבעו משבע שעות של בישול

לכולנו (כל מי שבישל) כאבו הרגליים.. ובסוף הערב שנייה לפני שהמונית הגיעה מצאתי את עצמי מעשה את כפות הרגליים של אדון פ', פיונה ישר קפצה "איכסס ג'ינג'ר! איך זה לא מגעיל אותך?!"

זה לא..

באמת שאם המונית לא הייתה מגיעה הייתי ממשיכה במסאג' גם עד הבוקר

וכמובן שגם כאן הוא לא חסך בקולות XD

התעייפתי וחזרתי הביתה בשלוש

התרסקתי על המיטה ורגע לפני שנרדמתי

הדבר היחידי שהיה לי בראש

היה פ'

כמה שהוא מדהים

כמה שכיף לי איתו

כמה שאני אוהבת אותו