לאבד את הזמן במקלחת
לאבד את הזמן בלחץ של העבודה
לאבד את הזמן במשחק באבלס במחשב
לחשוב כל כך הרבה
ואז לעשות דברים בלי לחשוב, כחלק מהרוטינה
רגעים בהם המוח נמחק. לבן. ריק.
13 שעות של השלמת שינה של כל השבועיים האחרונים
ועדיין להיות עייפה
עם הבחילה שלא נודדת ממני כבר המון זמן
ועפעפיים שנסגרות המעצמן בלי לשאול
קוקו גבוה גבוה כי חם
טעם של קפה
וסחרחורת מלראות את אח שלי מסתובב סביב עצמו בסלון
בדיוק כפה שאני נהגתי לעשות כשהייתי קטנה
המון המון פעמים
מסתובבת מסתובבת
כל כך הרבה עד שזה הרגיש כאילו רגליי שלי הן אלו שמסובבות את העולם כולו
ואז להשתטח על הרצפה ולחקות שהעולם יפסיק להסתובב
לפני כמה זמן ניסיתי להסתובב ככה
להרגיש שוב כמו הילדה בקטנה שמסובבת את העולם
אחרי פחות מחצי דקה נהייתה לי סחרחורת ובחילה כאילו הדבר היחידי שמסתובב זה המוח שלי בתוך הגולגולת
הפסקתי מיד והסחרחורת לא עזבה אותי על למחרת בבוקר
לא הבנתי מה קרה לי
למה אני כבר לא יכולה להסתובב ככה כמו פעם?
למה אני לא יכולה הרבה דברים כמו פעם? או לפחות כמו שרציתי או חשבתי שיהיה פעם?
הגוף בוגד בי.
כינוי:
ג'ינג'ר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
