בדרך כלל אני לא משתגעת על לצאת ביום כיפור
אבל אתמול חשבתי על זה קצת
וזה יום הכיפור האחרון שלי במתכונת הזאת
עם החברים הספציפיים האלה בהרכב מלא
כשעוד כולם גרים כאן
לומדים כאן
יוצאים כאן
זה נורא נורא עצוב לי
וכמובן שהחלטתי לנצל כל רגע מהשנה הזאת
כי זה לא יחזור
אולי אני רואה יותר מידי שחור
הרי יכול להיות במיוחד בכיפור שכולם יהיו בבית ההורים
ושכן נצא יחד ונראה אחד את השני
אבל כמובן שזה לא אותו הדבר
אני כל פעם מחדש שואלת את עצמי
אם לא פ', זה באמת היה מפריע לי כל כך?
האם כל כך חשוב לי לנצל את השנה הזאת כי אני יודעת שעוד מעט היא תיגמר, או שאני פשוט מפחדת לפספס את חלון ההזדמנויות איתו?
יכול להיות שזה באמת בגללו
וכן אני מפחדת שהשנה תיגמר והוא יתגייס או יעלם בדרך אחרת כלשהי
אבל
יכול להיות שאין באמת חלון הזדמנויות
בנתיים החיים ממשיכים "כרגיל"
משתדלת לעשות את כל מה שאני צריכה על הצד הטוב ביותר
וכמובן ממשיכה לפעול לעבר המטרה שלי
זה בסדר ג'ינג'ר
את בדרך הנכונה
גם אם זה לא כיף ונעים עכשיו
את בדרך הנכונה