"אווו אבל ג'ינג'ר למה את עצובה?
נכון שהיא עצובה?"
"כן! היא עצובה כבר יומיים.. שלוש.. מאה ימים! כבר מאה ימים שהיא עצובה!"
כבר מאה ימים שאני עצובה מסתבר
טוב אולי אני קצת עצובה
טוב אולי בתקופה האחרונה אני קצת הרבה עצובה
זה גורם לי לחשוב
הרי אני מדגירה עצמי כבנאדם אופטימי ושמח
אבל איכשהו נדמה לי שאני עצובה יותר זמן משאני שמחה
הייתי ילדה עצובה
אבל ברגע שכבר לא הייתי ילדה הבטחתי לעצמי גם לא להיות יותר עצובה
בזמן האחרון אני לא שולטת בזה
אני לא קופצנית ומאושרת כמו לפני
למרות שהגוף שלי בריא יותר
ג'ינג'ר
שעצובה כבר 100 ימים