צנצנות

אני משקרת לעצמי וקוראת לזה "אי ידיעה"

בזמן שהאמת למצב הזה היא "אי קיום"

למה אני לא יודעת מה קורה?- כי לא קורה.

כן, חוסר הקיום מכאיב יותר מחוסר הוודאות.

כרגע חלק אחד בי מנסה כל הזמן לשכנע את האחר שכן קורה משהו

אני לא יודעת אם זה הלב שמנסה להשפיע על הראש או ראש שמנסה לחפות על הלב

לרגעים אני נכנעת למריבה בניהם

אני עייפה נורא
אני מעריכה שישנתי אתמול קרוב ל15 שעות במצטבר כשמתוכם 10 רצוף בלילה

ואני עייפה 

כל כך עייפה

השיער שלי אדום אדום שוב

עוד לא הורדתי את המגבת לראות איך יצא

יש לי יותר מידי דברים לעשות

אני חושבת שאלך לישון