צנצנות

הבעיה היא

שבראש שלי הכל נראה אחרת..

מכירים את הקריקטורות האלה
שעומדת בחורה רזה מול המראה

ובבואה שמולה יש גרסה לוויתנית שלה?

אז ככה..

רק הפוך. 

זאת אומרת אני כן מודעת לעצמי, אני כן יודעת איך אני נראת
אבל איכשהו אני מרגישה הרבה יותר טוב מזה

ה"ג'ינג'ר בראש שלי" וה"ג'ינג'ר במראה" לא תואמות
אני לא מרגישה שמנה
אני מרגישה הרבה יותר רזה ממה שאני כשאני מסתכלת במראה

אין לי מושג איך הגעתי למצב הזה XD
בשיא הרצינות בתור בחורה שמעולם לא הייתה דקיקה ורוב הזמן אפילו לא התקרבה לזה..

אני די רגילה להיות בתסביכים עם הגוף שלי.. עם הפנים שלי.. עם השיער שלי...

ועכשיו פתאום
הכל מושלם
לא צריך לשנות כלום
ברגעים אלו ממש אני יושבת על המיטה עם מכנסון קצר בישיבה מזרחית, שיער אדמוני פרוע צמידים על יד ימין ורגל שמאל
וממש אוהבת את מה שאני רואה

משהו בהוויה של עצמי מגניב אותי
כאילו ה"אני בת 70" מסתכלת אחורה על ה"אני בת 17" ומתענגת על זמנים יפים יותר

מצד אחד.. זה מקסים..
מצד שני.. זה נורא מקשה על הדיאטה.. XD

 באהבה (לא רק עצמית)
הג'ינג'ריות
3>