בראיה מחודשת
קיבלתי מתנות נפלאות ליום ההולדת
קיבלתי גשם נפלא שירד כל הלילה והותיר אחריו ריח משגע ומדרכות רטובות
קיבלתי כמה שיחות מעודדות, מאנשים שאוהבים. שאכפת להם.
קיבלתי פרופורציות. לא כולם מביעים את עצמם בדרך שבה אני מביעה את עצמי. יש אנשים שפחות יודעים מה לעשות ואיך להביע אהבה ואכפתיות.
קיבלתי הבנה, שגם אם אני נותנת את כל כולי לאנשים שאני אוהבת זה לא בהכרח אומר שכולם מוכנים להקריב מעצמם ככה.ושזה בסדר.
כנראה שיום הולדת לא מחובתו להיות היום הכי שמח ומוצלח שלך
ולפעמים באמת עדיף יום הולדת אחד קצת עצוב ואחריו הרבה ימים שמחים מאשר ההפך
גם מתנות חומריות קיבלתי
את הדיסק הראשון של הבילויים ודיסק של שלומי שבן
ואת הדבר הנפלא מכל
ג'קט של מוניקה סקס שאליו אני משתוקקת כבר כל כך כל כך הרבה זמן!
הייתי כל כך מאושרת כשקיבלתי אותו שפיסית כמעט התעלפתי
אם הצלם שלי היה טוב יותר- התמונה שלי הייתה יותר יפה ;)
אז כן, מה שרציתי ליומולדת השנה היה המון המון אכפתיות (אני חושבת שזה מה שאני רוצה בכללי מהאנשים שסביבי)
גם אם זה נשמע "נידי" ממש הייתי זקוקה להבעת אכפתיות מהסביבה
פעם אחת בשנה לראות שישאנשים שאוהבים אותי באמת, שאכפת להם ממני באמת כמו שלי אכפת
לדעת שמה שאני עושה נכון. שאני לא שוגה ביחס שלי אל אנשים.
יש כאלה שהראולי שאכפת להם ויש כאלה שמהם קצת התאכזבתי
(יש לי כישרון כזה לאסוף סביבי אנשים אדישים מידי חסרי אניליגנציה רגשית ולאהוב אותם עד כלות, מה שכמובן מוביל לזה שאני נפגעת מהם שוב ושוב כשלרוב אין להם שמץ מה הולך איתי)
היום הבנתי שהיחס לאו דווקא צריך להגיע ביום ההולדת עצמו
האמת שהרבה יותר נחמד לקבל אותו דווקא במועד אחר
ביומולדת "חייבים" לאהוב אותך, זה יום ההולדת שלך
אבל כשאוהבים אותך בסתם יום- זה כבר מקבל משקל גדול יותר.
תראו לאנשים שאתם אוהבים- שאתם אוהבים אותם.
אתם לא יכולים לדעת כמה הם צריכים את זה לפעמים.