לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

צנצנות



Avatarכינוי:  ג'ינג'ר

מין: נקבה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2012

לא


לא לרצות לחזור

ולחזור בכל מקרה

להרגיש שלא הספקתי כלום

לא עשיתי כלום

לא חוויתי מספיק

לא התפרקתי מספיק

לא נפרדתי מספיק

לא הייתי אני

הלכתי לאיבוד בתוך עצמי

הלכתי לאיבוד בהנאה

 

חם

ירוק

פורח

ועובר מהר 

מהר מידי

בלי זמן לעכל

בלי זמן לכלום

 

לחזור ולא להבין כלום

ולהרגיש כל כך הרבה עד שאני כבר לא מרגישה כלום

לחזור לתוך שיגרה

כאילו לא קרה שום דבר

לחזור בלי זמן להשלים את כל הדברים שלא היה לי זמן אליהם קודם

וישר לחזור לשיגרה העמוסה

 

לחזור

ולא להכיר את עצמי

לא לדעת מה אני רוצה יותר

לחזור ולהבין שהנורא מכל, מה שהכי פחדתי שיקרה- קורה.

 

לא רוצה להיות פה

לא רצה לחזור

לא רוצה שיגמר

 

אבל נגמר

נכתב על ידי ג'ינג'ר , 31/7/2012 21:28  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לאבד את הזמן


לאבד את הזמן במקלחת


לאבד את הזמן בלחץ של העבודה


לאבד את הזמן במשחק באבלס במחשב


לחשוב כל כך הרבה


ואז לעשות דברים בלי לחשוב, כחלק מהרוטינה


 


רגעים בהם המוח נמחק. לבן. ריק.


 


13 שעות של השלמת שינה של כל השבועיים האחרונים


ועדיין להיות עייפה


עם הבחילה שלא נודדת ממני כבר המון זמן


ועפעפיים שנסגרות המעצמן בלי לשאול


 


קוקו גבוה גבוה כי חם


טעם של קפה


וסחרחורת מלראות את אח שלי מסתובב סביב עצמו בסלון


בדיוק כפה שאני נהגתי לעשות כשהייתי קטנה


המון המון פעמים


מסתובבת מסתובבת


כל כך הרבה עד שזה הרגיש כאילו רגליי שלי הן אלו שמסובבות את העולם כולו


ואז להשתטח על הרצפה ולחקות שהעולם יפסיק להסתובב


 


לפני כמה זמן ניסיתי להסתובב ככה


להרגיש שוב כמו הילדה בקטנה שמסובבת את העולם


אחרי פחות מחצי דקה נהייתה לי סחרחורת ובחילה כאילו הדבר היחידי שמסתובב זה המוח שלי בתוך הגולגולת


הפסקתי מיד והסחרחורת לא עזבה אותי על למחרת בבוקר


לא הבנתי מה קרה לי


למה אני כבר לא יכולה להסתובב ככה כמו פעם?


למה אני לא יכולה הרבה דברים כמו פעם? או לפחות כמו שרציתי או חשבתי שיהיה פעם?


 


הגוף בוגד בי.

נכתב על ידי ג'ינג'ר , 13/7/2012 16:45  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דברים מהאוטובוס חזרה מאילת


ועכשיו נדמה שהיא נרדמה בשמירתה עליי


ונדמה שאני נרדמתי בשמירתי עליו


ולא רק עכשיו


אולי לא שמרתי עליו מעולם כי מעולם לא היה שלי


 


בשבוע שלפני היו תוכניותי אחרות


פעולות מדוייקות שיביאו אותו להיות שלי


חולומות ספק פנטזיות ספק הזיות על מה שיקרה בכל רגע ורגע


ואיך זה יקרה


איך זה ירגיש


הבגדים. המבטים. הריחות. התשוקות.


 


ובדמיוני הכל קורה והכלל ממשי וחי כל כך


 


במציאות הכל מת ואדיש ומעורפל


לא. לא מעורפל. בעצם ברור לגמרי


אבל את זה אני לא אוהבת


משהו עמוק בתוכי מבין שזה לא יקרה. שזה אפילו לא הכיוון.


אבל השאר מסרב להקשיב.


 


הולכת לפגוש את אורטל וניב


הלוואי שיכולתי לספר להם דברים אחרים. חוויות אחרות.


איך זה קרה.. כמה טוב לי עכשיו וכמה אני מתרגשת.


אבל אני לא.


אין שום דבר לספר ואני לא מתרגשת רק מרגישה רע


 


איך כל שיחה שלי איתו נגמרת בהרגשה רעה?


בעצם כל דבר איתו מסתיים ככה


היה לי כל כך כיף באילת אבל עכשיו באוטובוס חזרה


אני מרגישה רע כל כך


כל האנרגיות דועכות להן ואני נשארת מותשת חסרת כוחות


 


כי ברע הזה בידיוק כשאני עוברת על הכל חזרה אחרוה בראש


ומסתכלת על הדברים מבחוץ


אני מבינה שלא


זה לא יקרה


זה לא הכיוון


פשוט לא


 


רק בראש שלי זה חי נושם ובוער


אבל רק בראש שלי


 


מועקה במקום אהבה

נכתב על ידי ג'ינג'ר , 10/7/2012 12:46  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





2,463

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'ינג'ר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'ינג'ר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)