אחרי פולין הרגשתי נורא
הכל נחת עליי פתאום
אבל נחתתי ישר לתוך עבודה קשה שדורשת את רוב שעות היממה, אני צריכה לעשות מלא דברים
ועוד חייבת לעשות אותם מעכשיו לעכשיו
והכי גרוע- אני עוד חייבת להוכיח את עצמי בהם, אני לא יכולה לעשות את זה כלאחר יד
בוחנים אותי, אני חייבת להיות במייטבי
בשבת בצהריים הגוף שלי בגד בי
נכנס לפאניקה
אני יושבת ועובדת, הלב שלי דופק חזק ממש
הידיים מתחילות לרעוד
אחרייהן הרגליים
וקשה לי לנשום
אני נחנקת
הגוף שלי פשוט קורס
אני לא יודעת מה לעשות יותר
ואז דיברתי עם אחד האנשים הכי מדהימים שהכרתי בזמן האחרון
והיא הצילה אותי
על אף המרחק
אולי אפילו רק לכתוב לה את מה שקורה לי ולראות שהיא דואגת כבר שינה בי משהו
כי לפני לא דיברתי עם אף אחד. בכלל.
קצת התעשתתי, הבנתי שהיא צודקת
אני לא יכולה להתעלם מהמצוקה של הגוף שלי ככה
עבדתי בפול ווליום
דחיתי את מה שיכולתי לדחות
וברגע שסיימתי
נכנסתי לחדר
והכל יצא, פשוט בכי מטורף שיוצא מאיפה שהו עמוק עמוק בחזה
ודמעות שבאמת שטפו, אולי לא את הכל.. אבל את הרוב
ובכיתי על הכל
על כל מה שיושב עליי
שיניתי את המקום של המיטה והספה בחדר שלי
מקלחת חמה
ואחריה מקלחת קרה
ואז כבר הצלחתי לנשום
עדיין לא בשיא כוחי אבל בהחלט הרגשתי הקלה מסויימת
לישון
בבוקר כבר קמתי ליום עבודה,
לפני, הלכתי לסבתא
עוד חלק מהתרפיה שהייתי זקוקה לה
באוטובוס לעבודה עדיין חששתי שאני לא אצליח כמו שאני צריכה
כמו שאני רגילה
וכמו קסם
כשהגעתי וראיתי את הילדים
הכל נשכח
כאילו לא קרה כלום
נכנסו בי האנרגיות הרגילות של ההדרכה
ואיפסו אותי לחלוטין
את זה קלטתי רק באוטובוס חזרה הביתה
פתאום הבנתי שפחדתי לשווא ושהכל היה מעולה
כן ברגע שסיימתי לעבוד קצת חזרת לעצמי ודברים אחרים עדיין העסיקו אותי
אבל בצורה נורמאלית
בלי פאניקה
כשהגעתי הביתה פיונה הודיע שחוגגים יומולדת למישהו מהחבר'ה אצלה
בליל חשוב פעמיים (כן למרות שאני עובדת למחרת)
אפיתי עודה
לבשתי שמלה
ויצאתי
היה נחמד ממש
אבל מה שבאמת היה לי כיף זאת השיחה עם נועה
חזרנו יחד מוקדם כי לשתינו יש עבודה מחר
ואז עמדנו כמעט שעתיים מחוץ לבית שלי
ודיברנו
סיפרתי לה דברים שאבמת לא סיפרתי לאף אחד אחר
בטח שלא בישירות כזו ובכמות כזו
זה היה כל כך טוב
לפרוק
לספר
ועוד לקבל תגובה על זה, יעוץ, לדעת מה היא חושבת על זה
זאת הייתה ההשלמה שלי
היא הבינה אותי כמו שאף אחד אחר לא הבין
זה פשוט היה כל כך טוב
אני אוהבת אותה כל כך
ולמרות שהעלנו נושאים כאובים
ומיוחד את אלו שהכי מציקים לי כרגע
עכשיו אני יכולה לישון בשקט
ברוגע. כי הוצאתי את זה.
כינוי:
ג'ינג'ר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
