את חופשת פסח שלי אני ביליתי בכל מקום חוץ מבבית שבוע שעברה היה לי קורס העשרה של התנועת נוער שהיה ארבעה ימים באיזה יער מסריח שאני ממש שונאת, מקלחות קפואות, יתושים וכל החבילה, אבל זה היה יותר כמו ארבעה ימים מרוכזים מאוד של חיי חברה אדירים, אני נשבעת לכם הרגשתי כל כך משוחררת, בטוחה בעצמי, והתחברתי לכל כך הרבה חברות, בפעם הראשונה נתתי לעצמי להיות עצמי, אפילו מול הבנים האידיוטים שלנו.. היה קורס קשה, ארוך ומתיש תמיד אני חוזרת חולה אחרי קורסים ומחנאות, חצי מיובשת חצי מורעלת מהאוכל בקיצור חזרתי מהמחנה הזה ביום חמישי בערב, השלמתי פערים עם המציאות למשך יום וכבר למחרת בצהריים ארזתי מזוודה חדשה לגמרי, ובליל סדר נשארתי אצל סבתא שלי בגבעתיים
אני לא יודעת אם אתם זוכרים אבל כמו כל שנה מאז שאני בת 0 בערך בפסח אני הולכת לחופשה בגבעתיים. התרחקות, חופשה, והרבה קניות גבעתיים זה מקום אדיר, כמו תל אביב רק פחות רועש באוזניים, וכן, זה באמת עיר עם מלא זקנים אבל תתפלאו שיש לא מעט מציאות אם מחפשים ממש טוב. אז מיום שישי בערב עד היום בצהריים הייתי שם לחופשת טיהור לפני תקופת הבגרויות וזה קניתי כל כך הרבה דברים, מחצאית ג'ינס ועד לחולצות באיזה בוטיק, מנעליים ועד לגופיות ערב יפות לא נעים לי לרושש ככה את סבתא שלי כל פעם מחדש, וזה קצת מוזר לגרור אותה לכל קניון אפשרי בסביבה, אבל היא אוהבת לראות אותי נהנית כנראה, אז אני נותנת לעצמי
רק חבל שבאחד הלילות הייתי צריכה לישון בסלון במקום במיטה שישנתי בה בשאר הלילות בחדר משחקים.. כי בני דודים שלי באו וברור שיתנו את המיטה שלי לילד חולה הסרטן לשעבר, שחס וחלילה לא ישבר או משהו ואני מאוד חרדתית כשזה מגיע לחרקים, (ומאוד זה בלשון המעטה) . אני באמת שוקלת לעשות עבודה על הסיבות לחרדתיות מחרקים, מה בעצם מפחיד אותי בהם אני באמת לא יודעת..כל מה שאני יודעת זה שהגוף שלי נכנס להלם קרב ואני דומה יותר לשפן מאשר לנערה בת 16 כשחרק בסביבה
אולי זה תגובת הלם לכל המקרים המאוד מצערים ואירונים שלי עם חרקים במשך השנים, פעם אחת במחנה קיץ בכיתה ה' (השנה הגרועה ביותר בכל חיי כנראה) היה לי מקק על הראש למי יודע כמה זמן עד הרגע בו העברתי את היד בשיער וממש נגעתי בו. ממש נגעתי במקק שהיה לי על הראש.( הוא היה דיי קשיח דרך אגב) ואני לא יודעת מאיפה האומץ אבל ברגע שנגעתי בו וזיהיתי את הפולש לראשי, תפסתי אותו (ממש החזקתי אותו ביד השמנה שלי) והעפתי אותו הכי רחוק שיכולתי.
שלא נדבר על עוד מקרים מאוד מאוד מצערים ונוראיים שכמובן יכולים לקרות רק לילדה החרדתית ביותר בעולם מחרקים ,כמו הפעם ההיא בסוכות שמבלי לשים לב, עמדתי על קן נמלים והם טיפסו לי במעלה הג'ינס, או הפעם ההיא שקטפתי קלמנטינות בחצר של אבא שלי ועמדתי על קן של עכבישים ולקח די הרבה זמן עד שיצא לי להסתכל במקרה למטה ולראות שכולי (וכשאני אומרת כולי אני מתכוונת כולי) מכוסה עד הפופיק בעכבישים שחורים שמטפסים ככל הנראה במטרה להרוג אותי פיזית או נפשית, וכשדבר כזה קורה אני יכולה להתנהג בשתי דרכים : א'.לצרוח, לרוץ ובאותו זמן גם להעיף בבהלה נוראית את כל הדברים שטיפסו עליי עם הידיים החשופות שלי. ב'.לשמור על קור רוח אדיש ביותר ופשוט לתפוס ולהעיף את הדבר הנוראי ממני בעדינות אין קץ.
ולא תאמינו כמה פעמים נקלעתי לסיטואציה המאוד לא נעימה שחרק\ים טיפסו עליי ככל הנראה בכוונה להוציא אותי מדעתי השפויה לאט לאט ובייסורים חרדתיים ומבהילים.
בחזרה לסיפור שלנו, באותו ערב הייתי צריכה לישון בסלון, ובגלל שאני מפחדת מהחושך(באמת הייתי חייבת לראות את "פעילות על טבעית"? ועוד במרתף? חשוך? עם ידיד פחדן עוד יותר? ועוד את הגרסה הלא מצונזרת והיותר מפחידה בעריכת הבמאי?? שמישהו יהרוג אותי) הייתי צריכה להשאיר מנורת שולחן דולקת, עכשיו, הטיפש באדם אף יודע כי מי נמשך לאורות ? יתושים אלא מי. ומי נמשך אליי? כל החרקים הנוראיים ביותר שהעולם המקסים יכל לברוא.(בחרקים אני מתכוונת גם לבנים מכוערים במיוחד שמשום מה רק הם נמשכים אליי במקום הבראד פיטים של היקום) אז אני הלכתי לישון בתומי, ואפילו שמתי את הסנומט בתקע כדי שלא יקרו תקריות משפילות עם איזה יתושענקי שראיתי על הקיר. בחלומי הנפלא היו כל מיני דברים שלא רלוונטים למוחות הסוטים שלכם..אך פתאום, משום מקום, הקולות בחלום הפכו למן זמזום, זמזום נוראי, שהשתלט על כל החלום,הדמות שלי בחלום שפשפה את האוזניים, וכנראה שגם אני במציאות, כי התעוררתי כמו מסיוט כדי לגלות שהזמזום היה אמיתי והיה לי יתוש בתוך האוזן שלי. היתוש הענקי שראיתי מיקודם על הקיר? היה כרגע מרוסק מולי על הספה כי כנראה באמת העפתי אותו בחרדתיות מהאוזן שלי. ועכשיו, כאופייני לי, לא הצלחתי לזוז מרוב הלם שפעם נוספת קרה מקרה זוועתי שרק הגביר את החרדתיות היתרה שלי מחרקים, הסתכלתי על השעון, רק 5 בבוקר, התחלתי לבכות, לא לייבב, רק להזיל כמה דמעות על מר גורלי שיתוש היה בתוך האוזן שלי, רק להיזכר בזמזום עשה לי בחילה. מי יודע אם חלק מהיתוש נמצא בתוך האוזן שלי? הרי שפשפתי אותה בחלום! בקיצור התהלכתי בבית כמו זומבי וסבתא שלי כנראה שמעה אותי והתעוררה , והחליפה איתי במיטות, היא ישנה בסלון ואני במיטה. לקח לי בערך 40 דקות להירגע ולהירדם, וגם רק עד 8:30.
אני צריכה להוציא ספר על החוויות הנוראיות שלי עם חרקים, באופן מפתיע הרבה אנשים מתעניינים בסיפורי החרדה המדהימים שלי
היום חזרתי ברכבת הביתה וישר הלכתי לאבא שלי כי משפחה מנתניה באו אלינו, היה כיף כי גם בת דודה שלי באה וזה, חבל שהאחיות החורגות שלי לא היו.. יש לי המון להשלים עם מאיה.(כיתה י') כשחוזרים ביום ראשון ללימודים אני צריכה להגיש את הבחירה של המגמות שלי, עכשיו, אני הייתי בטוחה לגמרי לגבי דבר אחד..שביולוגיה זה חובה בשבילי, רק המקצוע השני היה הדילמה האמיתית.. רציתי בהתחלה להרחיב מדעי החברה (יענו פסיכולוגיה סוציולוגיה) אבל היום חטפתי שטיפת מוח רצינית מאבא שלי ואשתו שזה לא מתחבר ושאני צריכה לשאוף למצוינות ושביולוגיה הולך רק עם כימיה\ביוטכנולוגיה. הבנתי מאיפה הם דיברו והם באמת צדקו, אני באמת הולכת לתחומים האלה, רפואה, ביולוגיה, זה מה שאני רוצה לעשות בחיים, זה מה שמעניין אותי באמונה אמיתית.. עכשיו הדילמה האמיתית שלי היא לבחור בין כימיה לביוטכנולוגיה בפירוט על מגמת ביולוגיה היה רשום שמומלץ להרחיב עם כימיה, אבל אם בוחרים במגמה של ביוטכנלוגיה מחוייבים לבחור ביולוגיה, כאילו, אין מצב שלא ישימו אותי בביולוגיה אם אני אבחר בביוטכנולוגיה. אני וכימיה השנה לא כל כך הסתדרנו, לא כי זה קשה לי - אלא כי הדבר פשוט לא מושך אותי, כשאני רואה מקצוע אני צריכה לראות את זה בעיניים, ביולוגיה מלאה בזה, מפוצצת בדברים מעניינים כמו גנטיקה,מערכות גוף, מחלות, וכל מיני, דברים מוחשיים, אמיתיים. כימיה..זה נוסחאות, זה מספרים וזה אותיות.. ביוטכנולוגיה זה בעצם הצד המעשי של ביולוגיה, איך לוקחים מוצגים מתחום הביולוגיה, כמו חיידקים, פטריות וכל מיני, ומשלבים את זה בטכנולוגיה של ימינו, כמו בתרופות, מוצרי טיפוח וכל מיני אני רוצה להיות רופאה, אולי אפילו מנתחת.. זה חלום בשבילי, אני לא מצויינת בהכל, אני כולה 4 במתמטיקה וגם שם לא על 100 אבל אם יהיה לי את הרצון..אני מקווה שזה יספיק בשביל להצליח במקצועות האלה. כי ללכת על כימיה זה מסובך כי אני צריכה ללמוד לאהוב את זה, וללכת על ביוטכנולוגיה זה הימור, כי לא למדתי את זה השנה..
אין לי מושג מה לעשות
עכשיו אני רוצה לסיים בשיר נורא עוצמתי לדעתי..
זה שיר של מיי פיינגולד, שמספר את הסיפור של מה שקרה לה בעצמה, לפני כמה שנים כשנאנסה
אני אפרסם את השיר ואת המילים מתחת, לדעתי הוא שיר מרגש ועוצמתי וכולי צמרמורות כל פעם שאני שומעת אותו..
הכל התחיל במבט מבט תמים דרך עשן מקצה אחד לקצה אחר של החדר היא הייתה יפה הוא היה גבר כזה שעושה לה את זה אז היא רקדה על הרחבה כמו חתולה מקווה שהוא יראה בה נמרה ילדה רעה אבא לא יודע איפה היא מבלה היא מרגישה גדולה הוא קלט אותה קלה להשגה חצי מהעבודה היא כבר עשתה לו במבט תמים דרך עשן מקצה אחד לקצה אחר של החדר רקד על הרחבה כמו נמר מקווה שהיא תראה בו חתלתול וכבר מסטול והוא כבר יודע שקנה לה את התחת בשלושים שקלים בבית מרקחת
מה קרה לבחורה שיצאה לקרוע את הלילה מה קרה לבחורה, יצאה לקרוע את הלילה
נשיקה, ליטוף ועוד מבט דרך עשן כבר לא תמים שניהם יודעים כמה טוב ומה נעים פתאום היא לא בעניין בא לה לשם בא לה לכאן נשים תבינו גברים לא אוהבים שמשחקים איתם זה יכול להיות משחק מסוכן בענייני פאסון גם יום חלום יכול להסתיים ב...
מה שקרה לבחורה...
כבר לא רואה בעיניים אז הוא הזמין לה עוד משקה שלא תבכה והוא הכניס לה למשקה כדור קטן כל כך קטן גבר קטן גבר מושתן אז היא רקדה על לרחבה אז היא נפלה על הרחבה הוא לקח אותה לאיזה תא ועשה בה מה שבא לו מה שבא לא היא אמרה לו ואיבדה ת'הכרה לא היא אמרה לא כשאת אומרת לא למה את מתכוונת למה את מתכוונת, את לא נותנת
מה קרה לבחורה...
זה סיפור על בחורה שיצאה לקרוע את הלילה וקרעו לה ת'צורה בעיתון זה לא הופיע לא משפיע משום מה זה קורה בכל מקום ואל תגידי "לי זה לא יקרה אני אחראית יוצאת פעם בשבוע לא קבוע לי זה לא יקרה" את לא יודעת מי הבן זונה שיופיע דרך עשן מקצה אחד לקצה אחר של החדר
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות כל הלילות כל הלילות שבכל הלילות אין אנו מחוללים אפילו פעם אחת, אפילו פעם אחת, אפילו...
מה קרה לבחורה...
מקווה שזה העביר בכם משהו כמו שזה העביר בי.. אחותי החורגת הראתה לי את זה, תפרסמו את זה אם תרצו
שתהיה לכולם המשך חופשה אדירה
עריכה(00:47) :
שכחתי לומר לכם, אח שלי היום קנה לפטופ חדש, וזה אומר...תופיםתופים...שאני מקבלת את הלפטופ הישן שלו! MATERIAL GIRL עד המוותתתתתתת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
