אחרי זמן רב שלא יצאתי מהבית בימי שישי בערב, או בכלל כל חיי חברת ילדות מהגן הזמינה אותי לבוא לשבת איתה ועם חבריה, בפארק,

בהתחלה שזה התחיל מאסמים

"אז את יוצאת בסוף?" היא מסמסת ואני עונה לה, "לאן?"

"כאילו לבוא איתנו" היא אומרת ומוסיפה סמיילי קטן, ואני נשבעת לכן זה הפעם הראשונה שהרגשתי כאילו הסמיילי שורף אותי, כלכך הרבה סמיילים שחשבתי שאני כבר מייאשת אותם והם בסה"כ רוצים להיות נחמדים.

שלחתי לה בסדר ואחרי זה עוד כמה אסמסים של את בטוחה, "ברור רוצים שתבואי" וזהו שיכנעה אותי, לקחתי את מה שראיתי ראשון בארון ובגלל שהיה 10:45 בלילה ויש חושך לא ראיתי בדיוק(גם לא היה לי כוח להדליק את האור) בסוף הסתבר שלקחתי מכנס ג'ינס ארוך למזלי וחולצה שקיבלתי מאחותי שקנתה לי בחו"ל(זה טוב P:)

לקחתי את האוזניות והנייד ויצאתי החוצה,בגלל שיה לי הליכה של 5 דקות וכמובן שעשיתי אותה בקצת יותר כי ללכת ולהסתמס וגם לשמוע מוזיקה זה קצת מסוכן, מילא הייתי שומעת מה קורה בחוץ, מה שלא רציתי..

הגעתי לשמה וחברתי ישר באה וחיבקה אות מראה לי שאפשר להיפתח, אמרתי שלום לכולם בעוד היא מציגה אותן מזכירה לי מי זה כל אחד, אחד מהם שנאי כבר מכירה מהצופים באה וחיבק אותי ותוך שניות אני מרגישה שאני באוויר, ולא כמטאפורה.

זה היה כלכך מביך אך גם כיף שסופסוף אני נהנת בחברה של מישהו ולא מרגישה משהו אחר שכולל עצב ודיכאון..

ישבנו מדברים מרכלים, כמובן שהם אני רק הקשבתי מנסה להבין מי זה מי ועל מי הם מדברים, להתאים בפרצופים לשמות כמו שאומרים, אני חושבת.

אחרי שעה נמאס לשבת ושל הצקות על כמה שאני נמוכה ועל כמה שהיא נמוכה היינו שתיים נמוכות.

ירדו למטה והיה קצת מעשמם אבל הגיע הכיף והטימטום, הם מציאו משחק מפגר אך מאגניב ומצחק שיגרום לכל אחד להיראות מסטול גם אם לא שתה או עישן..

ואז התיישבתי ליד הבנות והתחלנו לדבר, ואז הכה בי שכבר 1:30 והזמן עבר בטיל, היה קצת יותר משעמם וברור שאם הייתי נשארת עוד כמה דקות הם היו מוצאים עוד איזה משהו לעשות אבל היה לי כלכך קר כי כמו טמבלית שחכתי להביא סווצ'ארט

אבל לא אכפת לי כי נהנתי נורא, ואני בטוח נשמעת כמו מישהי בת 42 אבל אני בת 15 עוד כמה חודשים 16 P:

ומה שהבנתי אתמול, סמיילים יכולים לרצוח גם עם יש כוונות טובות XOXO

לירי :)