ברגע שאני עושה טעות אחת קטנה, הכל הולך לפח..

בצום: אם אני שותה או אוכלת לפני שנגמר הצום אנילי מה לעשות לא צמתי צום מלא, נשברתי

בחיי החברה: אם אמרתי משו מטופש, כולם זוכרים אותי בגלל זה

מסקנה- הצום הוא ממש כמו חיי החברה שלי :\

למה נולדתי עם נימוסים? למה אני פשוט לא יכולה לצעוק על אחרים על מה שהם עושים?

ועכשיו אני לא מבינה למה הן עשו את זה, מתוך צביעות בגלל שצריך להגיד לכולם סליחה או בגלל הלב, והאם דבר כזה עושים בשליחת סמס?

אז שתיהן רשמו לי סליחה שפגעתי, תחמנתי, שיקרתי, השפלתי, העלבתי בכוונה או לא בכוונה, כל אחת בסמס אחר זמנים שונים.

א עניתי להן כלום, אני לא יודעת למה, אולי בגלל שאין לי מה להגיד? או בגלל שאנילי כוח מהן כבר והן שלחו מתוך צביעות, כי הרי היום הזה הוא מלא בצביעות, כדי שיסלחו לנו שם למעלה, ובלי להעליב או משו..

למה לי להגיד סליחה לאנשים? הרי שנה שעברה אמרתי לכולם גם למי שלא היה צריך ועובדה השנה שעברה עלי לא הייתה הכי מדהימה, והיא גם לא הייתה במצב סביר, היא הייתה פשוט גרועה שכל יום שחזרתי הרגשתי כאילו בא לי לצעוק ולבכות חזק יותר מהקודמת

ועכשיו לפני שאני לוחצת על שמור וכל מי שנכנס רואה, אני חושבת אם ישלי עוד משהו לומר, אבל אני לא יודעת עם כדאי..

לא נורא יהיו עוד פוסטים, אני אלך להתקלח, ואחפוף את השיער, מחר אני אהיה כל הזמן עם שיער אסוף, כדאי שרוב הזמן ואז אני לא אצטרך לחפוף כי במילא אין מקלחות, ואני יוצאת לטיול של הצופים..

ואולי עכשיו אני מתלהבת אבל בקרוב מאוד זה יהיה ממש כמו בסיורי שלח בבית ספר, אני חושבת..

אוהבת אותך ילד, מתי תבין? כניראה שלעולם או שפשט הבנת ואתה מתעלם

כדאי שאלך לישון כי אני צריכה לקום ב4:30 אז לילה טובה עולם, מה שלום כולם? D:

לירי ♥