מין הרגשת מועקה 

עצבות שכזאת

הרגשה שמשהו לא בסדר.

אני מפחדת.

אני מפחדת מעצמי.

מפחדת לאבד שליטה.

ואני מאבדת שליטה.

הרבה.

בשבת בלילה כמעט שכבתי איתו.

עם הבחור השמוק ההוא מהפוסט הקודם.

כבר ישבתי עליו

עירומים לגמרי

במושב הקדמי באוטו שלי באמצע רחוב מואר

ואז הוא אומר שאין לו קונדום

יופי באמת.

עד כאן, בסדר. מותר לי לרצות סקס, זה תקין.

הבעיה היא,

שלא היה לי אכפת שאין לו.

אני רציתי להמשיך.

ולמזלי הוא כנראה לא כזה שמוק, 

כי הוא לא רצה, אמר שזה מסוכן מדי.

מזל שלפחות לאחד מאיתנו יש שכל.

חברה שלי אומרת שזה קורה לי כי אני לא מכבדת את עצמי 

ותכלס אני יודעת שזה נכון

כל מערכת היחסים הזאת איתו היא חודשים ארוכים של השפלה והנמכה עצמית

רק כדי שיהיה מישהו שייתן לי קצת יחס

ואני לא אוהבת אותו. באמת שאני לא.

אבל בכל פעם שהוא מתקשר או שולח הודעה אני לא יכולה לשלוט בחיוך

וכשיש שתיקה אני ישר נכנסת לדיכאון

וכשאנחנו נפגשים זה נחקק לי בראש לעוד שבוע אחר כך

וזה לא רק זה. זה לא רק הקטע איתו או עם הידיד.

זה לא רק העניין המיני.

אני לא אוכלת כמעט.

צום קבוע של כמעט 24 שעות בכל יום.

אוכלת בערב בערך 500 קלוריות, אולי יותר אם בא לי איזו עוגיה

ואז אוכלת שוב בערב למחרת.

וככה זה כל יום

אפילו בסופשים

כי אני לא אוכלת בעבודה

ולא אוכלת בלימודים

ואני שמחה כמובן

כי אני 49 עכשיו

רק עוד 4 ליעד

אבל אני גם עצובה

כי החלק ההגיוני שלי איבד את השליטה

אחרי כמה חודשים של שקט יחסי

המלחמה חזרה

ושוב אני שתיים

אחת בריאה הגיונית ושקולה

ואחת אימפולסיבית חולה ומלאת תיעוב עצמי

ואני מפחדת.

אני מפחדת שהוא תשתלט שוב

ואני מפחדת עוד יותר

כי אני קצת רוצה שזה יקרה.